יום שני, 31 במאי 2010

כבוד למותגי היסוד

יש נטייה כזאת, במיוחד לברמנים צעירים, לזלזל באלכוהול "ירוד".
עד לפני כמה זמן זה האלכוהול היחידי שהם הכירו, אבל עכשיו, אחרי שנפתחה להם הבינה והמודעות, הם מזלזלים באותם מותגים.

נכון, יש סיבה לזה שוודקה גולד לא נחשבת מי יודע כמה, זאת חרא של וודקה. ליקרים ישראלים של אמדאוס לא סתם מושמצים, הם פשוט גרועים, לא טעימים ומסוכנים לבריאות. הרי בליקר בננה של חברת אמדאוס אין שום בננה, הליקר בחיים שלו לא ראה בננה אמיתית, אם הוא ילך ברחוב ותבוא מולו בננה הוא לא יזהה אותה, הוא מכיר רק חומרי טעם וריח. כידוע ה"קוניאק" הישראלי הוא טוב בעיקר לניגוב שולחנות עם כתמים קשים ובכלל, אותם ברמנים שותים רק וויסקים מיושנים, וודקות מזוקקות וליקרים מתובלים.


אז שניה לפני שאנחנו קוברים סופית את המותגים, הינה זווית קצת שונה על כמה מסוגי האלכוהול הפחות מיוחצנים, קצת נוסטלגיה וכבוד לדור. ידוע שאדם שלא יודע מאיפה הוא הגיע, וודאי לא ידע לאן הוא הולך.

יום שני, 24 במאי 2010

בארים של קיבוצים

אני אוהב ברים של קיבוצים, זה מזכיר לי את פעם. את תחילת הדרך. למרות ההיכרות שלי עם עולם הבר התל אביבי, למרות העובדה שאני יוצא לברים הכי נחשבים, מכיר את הבעלים, "עושים לי כבוד" וכו'. אני עדיין נהנה, מידי פעם, ללכת דווקא לפריפריות. לשבת בבר עשוי כולו עץ, מוזיקת רוק ישנה, ברמן אחד אנושי משרת אותך כל הערב וקבוצות קבוצות של צעירים יושבים ושותים בירה.
כך היה לפני שבועיים שהתגלגלתי במקרה לבר של מל. המקום נמצא בקיבוץ פרוד בצפון. הייתי בצימר באזור ובלילה חיפשנו לנו בר נחמד. עד שהתיישבתי על הבר, הכל היה כמו שציפיתי. חנייה בשפע, דרך כורכר, בקתת עץ ומוזיקה נעימה. רק לאחר שהתיישבתי על הבר הבנתי שמשהו פה שונה. הבר של מל מתהדר  באוסף של וויסקי כמוהו ראיתי אולי בבר אחד בתל אביב. זה הקטע של מל. בחור מבוגר שפתח לפני 5 שנים מקום בגלל אהבתו לוויסקי. העובדה שרוב הלקוחות הם חבר'ה צעירים בשנות העשרים המוקדמות, לא הפריע לו. רובם אגב שותים בירות מחבית ומעשנים נרגילה. אבל מידי פעם, כאשר מגיע לקוח סקרן, או לחילופין כאשר אחד הילדים מחליט ל"התנסות" במשקה של גדולים. באותו רגע, כנראה, מל מרגיש שיש טעם לפועלו.
היו שם כל כך הרבה וויסקי שלא הכרתי שזה פשוט היה תענוג. הברמנית ששירתה אותנו הייתה חביבה מאוד, סיקרן אותי לדעת אם בחורה צעירה שכמותה יכולה עכשיו להמליץ לי על כל אחד מן הבקבוקים שנמצאים לה על המדף. לא ניסיתי אותה, פחדתי להראות מתנשא.


בת זוגתי הזמינה וויסקי יפני. היפנים חזקים מאוד בתעשיית הוויסקי, כנראה שבעשור הקרוב הם די הולכים להשתלט עלייה. לי עוד לא יצא להכיר וללמוד יותר מידי על הוויסקי הזה. שתינו ימאזקי 10. מסתבר שמדובר בוויסקי נעים וחלק, מאוד מתאים למתחילים. אין לו עקיצה אופיינית בגרון והוא ממש קל לשתייה. אני הזמנתי קליינליש. זה הוויסקי שמרכיב את הגולד לייבל. וויסקי סקוטי, סינגל מאלט, מעולה!!! שמעתי הרבה את השם הזה ומעולם לא יצא לי לשתות אותו. פשוט התאהבתי. וויסקי מדהים. מסוג שמשקאות שממש הייתי שמח לקבל מתנה.
לא קורה שם יותר מידי, חוץ מהקטע הנוסטלגי שלי ושיחה נחמדה עם מל הבעלים, לא היו שם דברים יוצאי דופן, הכל מאוד רגוע. אין צפיפות, אין סלקציה מטורפת, אין סקס בשירותים, מקסימום מידי פעם אחד החבר'ה קופץ החוצה להדליק איזה ג'וינט.
עד שהחלטנו לפתוח בשיחה עם "המקומיים", דבר שהסתבר כמעניין. על ידנו ישב בחור בודד ושתה קפה שחור. לאחר מספר דקות של שיחה, שמענו סיפור די מטורף. הבחור לקראת סוף שנות השלושים של חייו, עדיין רווק, יצא לדייט עם מישהי שהוא הכיר דרך חבר. (יש לי תחושה ש"לחבר" הזה קוראים ג'יי דייט, אבל לא חשוב). הקיצר, הוא נסע לאסוף אותה מכרמיאל. שם משום מה הם החליטו להחליף רכבים ולנסוע איתה. בעודם נוסעים ברחובות כרמיאל, פתאום עוצר על ידם רכב בחריקת בלמים וחוסם אותם. מסתבר שהבחורה גרושה ובעלה כנראה לא הבן אדם הכי בריא בכרמיאל...הכל היה מלווה בצעקות רמות וקללות תו'כ ניסיון בריחה של הזוג בדייט.
איכשהו הם הצליחו להימלט ממנו. הבחור ביקש ממנה שתוריד אותו עי הרכב שלו כי כנראה זה לא בשבילו כל עניין הסופרנוס הזה.
אנחנו פגשנו אותו, מסתבר, ממש חצי שעה לאחר כל האירוע, כאשר הוא שותה קפה שחור, מעשן סיגריה ותוך כדי שהוא מספר לנו על התקרית נראה כאילו הוא בעצמו עדיין מנסה לעכל את מה שקרה לו.
מסקנה, גם אם נראה שמשעמם בצפון, מספיק לפתוח את הלב והפה לאחד המקומיים וכבר תקבלו סיפור מטורף כמוהו ראיתם רק בסרטים.

יום שני, 17 במאי 2010

אין לי מה לכתוב

התיישבתי כדי לכתוב את הטור הבא שלי. אבל וואלה, לא מצאתי על מה.. לא שתמיד זה בא בקלות, אבל בדר"כ למצוא רעיון זה תהליך די מהיר, חושבים על משהו ומשם זה זורם לכל כיוון, אבל הפעם כלום. גורנישט. אני ריקה. התחלתי לשרבט כל מיני רעיונות אבל כלום לא שבה אותי. קצת לפני שהרגשתי שאני והספה הופכות לגוש אחד חשבתי כי אולי לשם שינוי אקדיש טור ספציפי לזמן אמיתי, מכיוון שתוכנם של רוב הטורים שלי נוגעים לעולם האלכוהול במקרו, הגיע הזמן שאתמקד בנחלתי האהובה. חשבתי למשל לכתוב על כל מיני דברים מעניינים מהשיעור לדוג' שלפתע בוקע עשן מאחד התלמידים ואז רואים כי הוא בעצם עסוק בפיסול של חילזון או פרפר בטכניקה גאונית שמשלבת מצית וסטירר. ישנן יצירות יותר אמביציוזיות כמו מכונית, עקרב או בחורה שמבצעת מין אוראלי בבחור. שדרך אגב הבחורה היא נכה. אתם שואלים איך אני יודעת? מכיוון שהאומן דאג גם לעשות כיסא גלגלים. הגלגלים נוצרו מקשיות שתייה כי לדברי האומן הסטירר לא גמיש כל כך.

המשך סיעור המוחין שלי עם עצמי העלה רעיון שאחרי שאסיים לכתוב על תלמידים, אולי אכתוב על לקוחות בכללי, למשל על כל מיני משפטים שללקוחות אסור להגיד אף פעם על הבר- כמו לדוג'; יואו הפידג' הזה הפיל אותי/ תאמיני לי מאז אתניקס אין להקות טובות בארץ/ זו פעם ראשונה שלי פה כי בדר"כ בחמישי בערב אני לומד ברייקדאנס/ זו פעם ראשונה שלי פה כי בדר"כ בחמישי בערב אני מלמד ברייקדאנס/ קרנבריז זה מעולה לדלקות בדרכי השתן/ את יודעת, גם אני ברמן.../ הכל טוסט?

אוקיי מעולה. אז מצאתי 2 נושאים לכתוב עליהם עכשיו אני צריכה שלישי כדי לסגור את הטור כמו שצריך.

אה אני יודעת!

אולי אני אסיים בנימה אישית על חוויה שהיא לגמרי הקונטרה ממעצבנת למשל על לקוח שהתחיל איתי עם הפיק אפ ליין הגאוני של " את הולכת לנשק אותי או שאני אצטרך לשקר ליומן שלי....?" אידיוטי, אבל אהבתי.

יאללה מעולה, אז מצאתי שני נושאים לכתוב עליהם פלוס נושא שלישי לסיום, עכשיו אני צריכה לנסח יפה, לדאוג שהמצלול יהיה זורם, שיהיה מתאם קוהרנטי בין הפסקאות, שיהיו קצת חרוזים כי זה נחמד, אני רוצה לצאת מתוחכמת כי זה חשוב לי, להעביר מסר אלכוהולי אך פיכח, וגם חשוב לי לסיים עם העובדה שרזיתי קצת..

אוף לא משנה כבר. אין לי כוח להתעסק עם זה. מרגיש לי כבד מדי להיום. כנראה שאי אפשר להוציא טור בכוח.

נראה לי אני אחכה כבר לטור של שבוע הבא.

אבל דוגרי אני מרגישה שרזיתי.

יום חמישי, 13 במאי 2010

אנחנו פותחים עוד קורס ברמנים, ואתם מקבלים אלכוהול עלינו

טוב, אז שתינו קצת.
שתינו קצת ואתם מרוויחים.

איך אתם מרוויחים? אז ככה:

1. כל אדם שיביא חבר\ה שירשם לקורס יקבל מארז סטולי הכולל סטולי וניל, סטולי קריסטל וסטולי רגיל (שווי המארז 230 ₪)

2. כל אדם שיביא יותר מ3 נרשמים יקבל מארז של חברת udv הכולל : 3 בקבוקי סמירנוף, קפטן מורגן רום, ג'וני אדום, 3 בקבוקי מונין סירופים בטעמים, שייקר מקצועי , מגבת בר (שווי המארז : 560 ₪)

בא לכם טוב?
שלחו לי מייל לפה: ira@zmanamiti.co.il

שיהיה בכיף,
אירה, מנהלת מכירות זמן אמיתי.