יום רביעי, 20 בינואר 2010

עומר בורשטיין, מדריך קורס ברמנים, רווק תל אביבי לשעבר, נותן בזוגיות ובודק גבולות. המסקנה: קשה אך משתלם

רגע האמת הגיע. עומר בורשטיין, מדריך קורס ברמנים בזמן אמיתי, פותח את הלב. זוגיות חדשה זה לא דבר קל,כך גיליתי. ז"א,אין לי מושג איך זה זוגיות ישנה כי מעולם לא הייתה לי,לא בחיי הבגירים בכל אופן בתור רווק תל אביבי שידע וראה מס' דברים תמיד התקנאתי קלות בחברי "התפוסים". מהצד זה נראה טוב, נראה קל, זורם כזה. יש הבנה. לא צריך ללמוד כל פעם מחדש איך קוראים לה, אתה יודע מה היא אוהבת והיא יודעת מה אתה. אין הפתעות כמו בחיי הרווקות שפתאום מתברר לך שהפרטנרית דווקא לא אוהבת (למרות שהיא גרמה לך להרגיש שהיא כן )את זה שצירפת גמד למיטה סתם בשביל "הדאחקה". וכך, ביום סביר אחד אחרי שכולם כולל אימי שתחיה, התייאשו ממני ומכך שאתאהב, פתאום חדרה בחורה לחיי ולליבי. ת'אמת, היא באה ממש אלי, הגיע אלי לעבודה ב"זמן אמיתי" ונכנסה לסקר שיעור או משהו כזה. טוב ברור שזה לא חוכמה, הרי זה המגרש הביתי שלי, הייתי שנון, מצחיק, משכיל, שטותניק אך גם הגיוני. שעתיים אחרי זה היינו כבר ב"דייט" בסלונה ביפו.זה היה כמו לקחת סוכרייה מילד קטן.....כך זה התחיל...וכך זה נימשך דרך אגב...אבל נחזור קצת אחורה, לא סיפרו לי שזה לא קל.



אף אחד מהחברים הללו לא סיפר לי שזוגיות זה משהו שצריך לעבוד עליו, חשבתי שזה קורה מעצמו. כבר מעל ל-5 שנים שלא יצאתי עם מישהי פרק זמן שעלה על שבועיים ומעולם לא גרתי עם מישהי. חברי הרווקים, סקופ!!! זה קשה! למען הגילוי הנאות אני אומר שזה אומנם משהו שצריך לעבוד עליו אבל זה גם משהו שכיף לעבוד עליו ורוצים לעבוד עליו, שלא יהיו אי אלו הבנות. ובכל זאת...הרי ברור ש"התצוגה" שאתה רואה\מקבל בהתחלה זה לא באמת מה שיהיה אחר כך, זה ידוע וברור, ברגע שמעורב רגש הכול הופך להיות יותר טעון (לשני הצדדים) ומורכב. הבחורה יכולה לכעוס עלייך יום שלם, בגלל מילה שאמרת, בלי לשים לב שאמרת אותה. חצי יום אתה גם לא יודע שהיא כועסת ורק אחרי שפתאום הבחנת שמשהו מוזר ואתה שואל "בייבי, הכול בסדר?" ואז היא עונה "כן"!!, רק אז ברור לך ששום דבר לא בסדר ואתה מתחיל לחפור אחורה במאגר המילים של היום ומנסה לעלות על אותה מילה או אותו עניין שגרם למצב להידרדר ככה...זה פשוט נוראי.



בנות, תבינו, אין לנו מושג. אנחנו מכירים שני מצבים. ריב ולא ריב! ברוגז ושולם! לא יכול להיות שכל הסוף שבוע נדפק בגלל מילה שנזרקה לך מהפה כשהתעוררת ביום שישי, אולי בכלל מתוך שינה, יכול להיות שישנת ופתאום אמרת: גויאבה מתוך שינה והתעוררת וזהו!!! הלך הסופ"ש! בגדול לא הייתה לי בעיה עם זה בתנאי שאכן הייתי יודע שזה כך. הטינה והכעס שלי לא מופנים כלפי בת זוגתי חלילה, הרי אותה אני אוהב, בגלל זה אני שם, הכי כיף לי איתה בעולם. הטינה שלי מופנית כלפי כל אותם "החברים הטובים" שלי שלא שיתפו אותי בסוד הזה, אולי על מנת להגן על עצמם אל מול סיפורי הרווקות הגבריים שלי. אני מרגיש מרומה ונבגד, אני מרגיש כאילו נכנסתי ל"לונה פארק", שילמתי כרטיס, ורק בפנים מגלים לי ש "האנקונדה" לא עובדת. זה לא פייר.