יום שלישי, 5 בינואר 2010

סקס, שקרים וויסקי סינגל מאלט - יומן ברמנית


אז רציתי לברמן...
לא בדיוק חלום ששווה לשים בשבילו פתק בכותל אבל עדיין פנטזייה. חיי הלילה תמיד משכו אותי והחלטתי לצאת את בנימינה מושבתי ולהעתיק את עצמי לעיר הגדולה. לפני המעבר לתל אביב עשיתי קורס ברמנים ומיד ארזתי את עצמי לכיוון הבועה עם ידע לא מבוטל על אלכוהול וגז מדמיע בכיס, כי בכל זאת, הבת הבכורה עוזבת את הבית.עכשיו כל שנותר לי לעשות הוא למצוא בר.



מדי ערב התלבשתי במיטב מחשופיי ופוש אפיי והתחלתי להתדפק על דלתות ברים עם פיק אפ ליין קבוע:"נכון אתה מחפש ברמנית מדהימה"? אז כן, זה העלה חיוך והשיחה אחר כך התנהלה בקלילות, אבל משום מה זה לא צלח. התחלתי לחשוב שזה לא פשוט כמו שחשבתי. אבל מה אני עושה לא בסדר? אני מראה נכונות ומחויבות, אני חייכנית וחביבה, אני יודעת להבדיל בין כל סוגי הוודקות והוויסקים שיש ואפילו להגיד איזה סוג זיקוק הם עברו, אז איך זה שעדיין אין לי עבודה?! ואז הבנתי- אמנם אני מתלבשת כאחת שרוצה לברמן, אך המחשוף מתגמד לעומת טכניקת הראיון שלי, שיכולה להיות מצוינת אם אני מתראיינת להחליף מורה לשל"ח שיוצאת לחופשת לידה.



אז עשיתי מעשה ששורפות חזיות ברחבי העולם ירימו גבה, אבל למען השם, אני רוצה לברמן. החלטתי שלראיון הבא שיש לי, אני אגיע מוכנה. אבל מוכנה באופן אחר. החלטתי להשתמש בנשק הכי חזק שיכול להיות לי על מראיין, בתנאי שהמראיין נטול שחלות. הראיון התחיל כרגיל עם קצת שאלות על היסטוריה וניסיון. לאחר מכן נשאלתי מהו הדרינק האהוב עליי. עניתי בתמימות-"האמת שאני עדיין בשלב של הוודקה תפוזים שלי". המראיין הרים גבה ושאל:"וודקה תפוזים? הייתי בטוח שמישהי עם ידע כמו שלך באלכוהול תגיד שהיא שותה רק וויסקי סינגל מאלט ולא פחות.." ואז יריתי. "תראה, בעולם האלכוהול יש דבר שנקרא התבגרות. אלכוהול זה לא דבר קל, אדרבא לחך של בחורה בת 23 לכן עדיין לא הגעתי לשלב שאני יכולה לשתות משקאות כל כך כבדים כמו סינגל מאלטים. זה כמו בפורנו. שהיינו טינאייג'רים, היינו מתרגשים מהתגפפות ענוגה ופשוטה, עם רק חלק עליון חשוף או אפילו חשוף מרומז וגניחות עדינות סטייל עמנואל. אחרי שנים, אתה לאט לאט עולה מדרגה. הדברים הפשוטים כבר לא עושים לך את זה והיום אם זו לא אורגיית רבת משתתפים, עדיף בין גזעית , זה לא עושה כלום. כמו שסביר שלא תהנה ואף תזדעזע אם תתחיל עם פורנו קשה, אותו דבר לגבי אלכוהול מורכב. זה לוקח זמן". ואז שתיקה. אמנם קצרה, אבל מספיק ארוכה בשביל שאספיק להרים את גבת שמאל במעין בקשת מחילה ושתהדהד לי בראש מילה אחת וקולעת -ססאמק. אולי הגזמתי. אבל אז. חיוך. שהופך לגיחוך ומסתיים בזה שיש לי עבודה.



מאז למדתי, עולם הלילה הוא נישה אחרת. כשאנשים לא ישנים בלילות, משהו בגוף שלהם משתנה. דיבור שנחשב כמזעזע באוזני אנשי יום, הוא מתכון מנצח באוזני חיות לילה. בו ברגע, כאילו נפל על ראשי התפוח שהוביל את ניוטון לנסח את תיאוריית הכבידה, יצרתי אני משוואה משלי : מחברים דיבור גס והיתולי עם חיוך שובבי, מוסיפים מילים גבוהות כמו "גושפנקא" או "אקוטי" ומסיימים עם מעט רצינות תוך שמירה מתמדת על החיוך. מהר מאוד הבנתי שזה המקום שלי. תאורה מעומעמת ומחמיאה, עשן סיגריות לתיבול האוויר, מוזיקה ואלכוהול. המון אלכוהול. הסם החוקי בעל הכוח ליצור אווירה, לשנות מציאות, להקצין אישיות ולייצר לילות שלא נזכור. ואני הסוחרת שלו. מירי פולק.



פוסט מירי פולק - פורסם לראשונה באתר הכרם