יום ראשון, 31 בינואר 2010

כל מה שרציתם לדעת על וודקה רד בול - מדריכת קורס ברמנים מירי פולק מאחורי הבר עם כל התשובות

תחקיר קורס ברמנים זמן אמיתי. מירי פולק ברמנית ומדריכת קורס ברמנים בזמן אמיתי בתחקיר מקיף שלא היה מבייש את אילנה דיין אודות הוודקה רד בול. מה יש בוודקה רד בול שגרם למירי פולק לצאת לשטח ולהביא גילויים חדשים ועובדות מסעירות אודות המשקה שכבש את הברים והפאבים בסערה. לא מומלץ לחובבי ג'ין אנד טוניק.

סמל סטטוס? הצחקתם אותי
אתם בטח תוהים מדוע שמזכירים וודקה רד בול המדריך בכיתה מרים גבה ומעלה גירה? כעת אסביר. נתחיל מאבחון האוכלוסייה המזמינה את הדרינק – בנות המין הנשי יהיו בעלות חזות דומה לפי צו אופנת עיירת הפיתוח הכוללת ציפורניים מודבקות ועליהן מצוירים מיני פרחים שמעוטרים ביהלומים ואבני חן. איפור העיניים יהיה תואם לצבע חלק העליון של המזמינה והחלק התחתון יחשוף יותר ממה שביקשתם לראות. פרטנר המזמינה, יפנה אל הברמן בשם עצם (כגון עיניים, נשמה, כפרה וכ'ו) בשילוב עם מילת שייכות- שלי. ועכשיו נחבר- עיניים שלי, כפרה שלי, נשמה שלי. ההזמנה היא וודקה רד בול או לחילופין רד בול וודקה. לפעמים הבקשה תהיה "וודקה", והברמן ישאל:"עם מה?" וייענה על ידי הפרטנר:"עם רד בול. עם מה עוד יכול להיות?!" תוך כדי שיתוף החברים בפאדיחת הברמן הטיפשון שלא השכיל להבין כי וודקה תמיד יוצאת עם רד בול.



וודקה רד בול – שילוב מנצח? לא בדיוק
בהמשך הערב ועם זרימת האלכוהול הבקשות לדרינק הופכות למסובכות יותר- כגון :"תביא לי פינלנדיה אבסולוט". כן גם אתם תתבלבלו, ובצדק, אבל הכוונה היא וודקה רד בול. למזלכם תהליך שירות הלקוחות הללו הוא קל וניתן לביצוע עם אונה אחת בלבד. באונה השנייה אפשר בינתיים לנסות טלקינזיס או לשחק 7 בום. כן. 7 בום עם עצמך זה מגניב כי פתאום אתה מגיע ל28 ולא בטוח אם צריך להגיד בום או לא.. אתה תוהה האם 28 מתחלק ב7?... כן. בום. ועכשיו קצת רצינות - הבעיה היא לא עם הוודקה חלילה וגם לא עם הרד. וודקה בנפרד היא אחד המשקאות המדהימים שיש לעולם האלכוהול להציע והרד בול בנפרד עושה פיפי בצבע מצחיק. הבעייה היא בשילוב.



וודקה רד בול – כל מה שרציתם לדעת ולא העזתם לשאול את הברמן
אלכוהול, חוקי ככל שיהיה הוא עדיין סם. ליתר דיוק הוא סם פסיכו אקטיבי שסוג סם שכזה פועל על המערכת העצבים המרכזית ומשנה את תפקודי המוח. בעולם החומרים והנרקוטים האלכוהול הוא סם אינהיביטורי או במילים פשוטות סם מעכב או מדכא. עצם היותו מעכב הינה הסיבה לכך שלאחר שתייה מופרזת אנחנו נראים כמו חוסים בניצ"ן בגלל מוטוריקה איטית. עכשיו הרד בול ושאר מיני משקאות אנרגיה- המרכיב העיקרי שלהם הוא קפאין שגם הוא כמו האלכוהול מקוטלג כסם פסיכו אקטיבי אך עובד כקונטרה לאלכוהול המדכא בהיותו סם ממריץ. ופה מתחילה הבעיה. מחקר מלפני 4 שנים שהקיף 4,271 סטודנטים בארה"ב, מצא כי ערבוב הקפאין המעורר עם האלכוהול המדכא, גורם למשתמש לצרוך כמויות גבוהות מאוד של אלכוהול, משום שהוא אינו חש בהשפעות הפיזיות של האלכוהול ופשוט ממשיך לשתות ולשתות ולבל נציין את ההשלכות של לקוח שיכור כלוט שמרייר על עצמו. בנוסף לזה, בתהליך פירוק החומרים הזרים שהם האלכוהול והקפאין הכבד עובד הרבה יותר קשה כי מתמודד עם רעלני אלכוהול ביחד עם לחץ דם גבוה מהקפאין. לסיכום, אני חלילה לא מזלזלת במותג העל שהפך להיות הוודקה רד בול, אבל דבר חשוב שלמדתי בחיי זה שגם אם משהו נראה ממש מגניב, ברגע שהוא גורם לקיא שלך להיות בכזאת טקסטורה מעניינת - זה לא יכול להיות טוב...

יום שישי, 29 בינואר 2010

החברים שלך שווים לך 200 שקל, לא תמכור אותם?

קורס ברמנים זמן אמיתי עוזר לך למכור את החברים שלך. לא ביקשנו שתמכור את אמא שלך או את אחותך, רק את החברים שלך. עכשיו תסתכל מסביבך ותראה, מי שווה לך 200 שקל מזומן או אלכוהול בשווי 200 שקל.

אנשים מכרו את החברים שלהם בפייסבוק תמורת המבורגר. אנחנו חושבים שהחברים שלך שווים הרבה יותר. מה זה יותר? 200 שקל לראש, זה מה שאנחנו מוכנים לשלם תמורת כל חבר שירשם לקורס ברמנים בזמן אמיתי. תסתכל מסביבך, תראה את מי שווה לשלוח לקורס הכי שווה בעולם. אנחנו בטוחים שהחברים שלך יודו לך על זה. שב להם על הוריד, תחפור להם במוח ותסביר להם למה כדאי להם להרשם לקורס הכי מקצועי בישראל? בגלל המדריכות השוות? בגלל ההזדמנות להתערבב עם אחלה אנשים? בגלל האווירה האיכותית? מה פתאום, זה רק בגלל שאתם מוכרים אותם בלי חשבון, תמורת 200 שקל מזומן או אלכוהול בשווי 200 שקל. יכולנו לכתוב את זה בבאנר, אבל אנחנו אנשים אמוציונליים שמעדיפים פניה אישית. עכשיו אחרי שקראת והבנת מה אתה צריך לעשות, תן מבט על איזה חבר שסחב איתך אלונקה, שהריץ איתך דאחקות בשמירה ב-ש.ג בקריה, שקרע איתך את העולם. זה הזמן לעבור על רשימת הטלפונים שלך, למצוא חבר ולמכור לנו אותו תמורת 200 שקל מזומן או אלכוהול בשווי 200 שקל. אם מצאת חבר, תגיד לו שירשם בפברואר. למה? אלה הכללים של המבצע שלנו. ככה היינו כותבים על זה בבאנר: מבצע בפברואר, חבר מביא חבר ומרוויח 200 שקל במזומן או 200 שקל אלכוהול. יבש משהו, לא מספיק משכנע. אז קדימה לעבודה, החברים שלך שווים 200 שקל.



יום חמישי, 28 בינואר 2010

מולי בלומ'ס הפאב האירי - לעבוד בארץ – להרגיש בחו"ל

עומר גנור מדריך קורס ברמנים ומנהל תחום סדנאות בזמן אמיתי בפוסט נוסטלגי על השנה הכי יפה בחייו כברמן במולי בלומ'ס הפאב האירי. לעבוד בארץ, להרגיש בחו"ל.



הקדמה, קורות חיי על קצה המזלג
נעים מאוד. עומר, גר בתל אביב, בן 29. למרות שבטח כבר אהיה בן 30 כשהפוסט הזה יתפרסם ואלוהים ישמור כמה שזה לא משעשע אותי. מאז שסיימתי את קורס הברמנים בזמן אמיתי עבדתי במספר ברים וחייתי את הלילה והאלכוהול כמה שנים. אני מניח שחלק מהקוראים עכשיו אומרים לעצמם "נו, מה חדש? מה אתה שונה מאיתנו?". אני לא יודע אם אני שונה... אפילו סביר להניח שלא ואם כן אז לא בהרבה. אני כן רוצה לחלוק עימכם את השנה הכי יפה שהייתה לי כברמן. שנה שעברה עלי במקום אחד ומיוחד. מקום שיש עוד ספורים כמוהו בארץ, אם בכלל. המקום הזה הוא המולי בלומ'ס, הפאב האירי ברחוב הירקון בת"א.



אפילו "הבונים" במולי בלומ'ס הם באנגלית
הגעתי למולי בלומ'ס אחרי 6 שנים מאחורי דלפק העץ הזה שכולנו רואים בו (או מאוד רוצים לראות בו) בית. רק פעם אחת ביקרתי במולי'ס כלקוח לפני שהגעתי לראיון העבודה עם מארק שניהל אז את המקום, שהיה ראיון שגרתי לחלוטין. גם בהתלמדויות, בהן הייתי עסוק יותר במה שקורה בתוך הבר מאשר מעבר לו, לא היה דבר אשר בישר לי על החוויות אותן אני עתיד לעבור. בראיה אחורה רק שני דברים רמזו לי על אשר יבוא – הבונים (ההזמנות של המלצריות ב"מוזגאית") היו כולם באנגלית והייתה מלצרית בשם מריסה, אמריקאית שבאה בעקבות חבר ישראלי לגור בארץ.

ב-16:00 כבר נותנים כאן בראש באלכוהול
אט אט התחלתי להבין איפה אני עובד. המקום נפתח בשעה 16:00 כל יום ל"שעה שמחה" שאורכה 4 שעות בהן אין תנועה רבה. אלו היו השעות האהובות עלי. לרוב היו מספר תיירים או זרים שגרים בארץ שהיו יושבים לבירה של אחה"צ - מה שנתפס כאלכוהוליזם אצל ההורים של רובינו הוא אצלם חלק מהווי היום יום. תמיד היה עם מי לדבר והבר לפעמים נראה כתחילתה של בדיחה גרועה – "סקוטי, אנגלי, איטלקי ושני הולנדים יושבים על בר בישראל...". גם הצוות היה לא שגרתי בעליל ובנקודות זמן מסויימות היו בו יותר זרים מישראלים, מה שהיווה בעיה בכל סילבסטר – הישראלים תמיד עובדים בסילבסטר כי לורה טסה לבקר את המשפחה באיטליה, מנדי חוגגת את חג המולד בקרואטיה, זוהר באירלנד אצל ההורים של החבר (אולי כבר בעל ואני לא מעודכן) אז עומר וגונן עובדים. מצד שני, כשכולם היו בארץ - איזה תענוג לבוא לעבודה! כל משמרת היה מעניין, היינו מדברים כל אחד על ארץ מוצאו, המשפחה, השאיפות בחיים, בן הזוג – לפעמים הייתי מוצא עצמי מדבר עברית בפעם הראשונה בשמונה בערב כשהייתי מסיים משמרת ומזמין משהו לאכול מהמטבח, וגם זה אם אנדרו הבריטי לא היה הטבח באותו יום.



זה מתחיל כמו בדיחה: אירי ושבדי נפגשו בפאב...
גם הבעלים, רוברט ורוני - אינם ישראלים במקור. רוברט אירי ורוני שוודי, שניהם יהודים שחיים כבר שנים בארץ אבל כשהם מדברים זה עם זה הם עוברים לאנגלית. בפעמים הראשונות שזה קרה בנוכחותי חשתי כילד שהוריו כועסים עליו ועוברים לדבר בשפה זרה לידו על מנת שלא יבין. בסופו של דבר אני יכול לומר שרוברט הוא כמו אבא בשביל הצוות. בחיים לא היה לי בוס כזה, בחיים לא יהיה. כל ערב באים אנשי צוות מהעבר כאילו הם עולים לרגל, יושבים יחד בחוץ, שותים ומדברים. פעם בכמה זמן אחת המלצריות מקבלת סימן מרוברט והברמן מקבל בון של 14 צ'ייסרים של בושמילס, ועוד בלרקבוש עם קובית קרח אחת בשביל הבוס. נשבע לכם, יש לי עכשיו חיוך כשאני נזכר בזה...

איך למדתי לשכוח מהטיפים
אחד הדברים שהיה לי קשה איתם היה כל נושא הטיפים. תחזיקו חזק את הכיסא. יותר חזק. עכשיו תנשכו מגבת. באירופה כמעט אין דבר כזה להשאיר טיפ לברמן. אני מקווה שלא יהיו לכם סיוטים בלילה אבל זה נכון. ברמן בלונדון מרוויח 6 פאונד לשעה, שכר מכובד ביותר. גם בדבלין, ברלין וכו' ברמן הוא איש מקצוע ומקבל משכורת בהתאם. הטיפ היחיד שהם נותנים הוא להזמין את הברמן למשקה. כל פעם הריטואל היה חוזר על עצמו – בנאדם אחד נכנס למקום, ניגש לבר ואומר לי באנגלית במבטא אירי/אנגלי/גרמני/צרפתי (מחק את המיותר, ואת הצרפתי בלי קשר) "ברמן, מזוג לי בבקשה 8 פיינטים של גינס – ומזוג גם אחד לעצמך". כמובן שאסור לשתות בתפקיד במולי בלומ'ס אחרת הברמנים היו נופלים מהרגליים אחרי שעתיים. בסופו של דבר, יש כאלו שמבינים איך זה עובד בישראל ומשאירים טיפ אך לפעמים הטיפים מגיעים בצורות אחרות - זה התחיל בעזרה בהבאת דברים מחו"ל (וכאופנוען זה שווה הרבה כסף וזמן), המשיך בהצעות עבודה בברים בחו"ל והגיע להזמנה לבבית ללילה, אם אני "מגיע לאיזור", וקיבלתי כאלו מאנשים שחיים בבלפאסט, טורינו, ניו ג'רזי ועוד כמה ערים. באמסטרדם אני מקבל סירה לשבוע. בקיצור, הבנתם את העניין. למען האמת הטיפ הכי גדול שאי פעם קיבלתי ממישהו במולי בלומ'ס, ובכלל בחיי כברמן – זו העבודה בזמן אמיתי. כן כן, הגעתי לזמן אמיתי דרך לקוח קבוע שלי מהמולי'ס!

תערובת מיוחדת של כדורגל אנגלי ופיש אנד צ'פס
יש לי עוד המון זכרונות יפים. למשל שבתות של טורניר ה"סיקס ניישנס"ברגבי. כל המקום מלא זרים שגרים בארץ, אוכלים פיש אנד צ'יפס וצועקים "Go-England!!!" או מנבלים את פיהם בחינניות של שיכור אנגלי טיפוסי. או ערבי הכדורגל המכריעים של ליגת האלופות – חצי מהמקום אוהדי צ'לסי, החצי השני אוהדי מנצ'סטר יונייטד. כולם על הרגליים, עם גינס ביד כמובן שאי אפשר לזרוק סיכה למקום מרוב העומס. או הפעם ההיא שביום שלישי גשום אחד, בחצות, כשהמקום ריק, עצר אוטובוס ופרק 50 בנים ובנות מארה"ב, בני 18 מפרוייקט "תגלית". תארו לכם 50 צעירים, כרגע הגיעו לת"א היישר מנתב"ג, נכנסים לפאב – ומגלים שמותר לשתות פה מגיל 18 ולא 21 כמו בביתם. שעתיים של טירוף.



סיכום: אני הולך לשתות איזה בלאקבוש קטן...
בסיומה של שנה מדהימה עזבתי את המולי בלומ'ס לטובת מחלקת הסדנאות של זמן אמיתי. תמיד אתגעגע למקום. לרוברט, לצוות, לאווירה, ללקוחות המיוחדים – הקבועים והמזדמנים כאחד. אתם יודעים מה? אני הולך לשתות איזה בלאקבוש קטן... עם קוביית קרח אחת.


יום שלישי, 26 בינואר 2010

פוסט לגברים בלבד. דייט ב-6 מהלכים. ככה הן רוצות את זה

גילי ונטלי, תלמידות קורס ברמנים זמן אמיתי מגישות את המתכון המושלם לדייט ב-6 מהלכים. הפוסט כתוב בלשון זכר, ואינו מיועד לשני המינים.

ככה בדיוק אנחנו רוצות את זה.
כמו שאף אחד לא האמין שיבחר נשיא שחור בארצות הברית, כך גם אף אחד לא האמין שסוף סוף תשיג מספר טלפון. אבל זה קרה! עכשיו הגיע הרגע להזמין אותה לדייט. מלחיץ נכון? הרי אין הזדמנות שנייה ליצור רושם ראשוני. נדמה לך שכל כך הרבה פרטים קטנים משפיעים עלינו הבנות ושאפילו לצלבנים היה קל יותר לכבוש את ירושלים, אך הדרך לכבוש את לב הנערה פשוטה יותר ממה שחשבת. לפניך כל מה שתצטרך לדעת על דייט ראשון- ככה באמת אנחנו רוצות את זה:



1.הבסיס: הזמנה לדייט
לא נגענו: הוא: "יש לך רישיון?" - היא:"כן" - הוא:"ורכב?" - היא: "כן,"
הוא: "מעולה כי הייתי אומר לך שאאסוף אותך היום בערב אבל אין לי איך אז את צריכה להגיע לגבעתיים".לא! לא!! לא!!! ככה לא עושים את זה. תהיה ג'נטלמן, אנחנו אוהבות שאוספים אותנו. מצידה אפילו תשכיר גמל ממוסטפה.

2. בחירת המקום
לעולם אל תפיל את בחירת המקום עליה. הבחורה רוצה לצאת לדייט בראש שקט. תראה לה שאתה בחור מגניב שיודע מה טוב בשבילה, ומכיר אחלה מקומות. רצוי שבמקום יהיו ספות אינטימיות או שהישיבה תהיה על הבר, כל שולחן בניכם עלול להפריע לשבירת הקרח. חשוב שתיוצר קרבה פיזית קלה בשביל הגירויים. המוזיקה במקום צריכה להיות רגועה, בווליום בינוני (מספיק גבוהה בכדי שתלחשו אחד לשני, אך לא ברמה שתיאלץ אתכם לצעוק).

3.מה להזמין?
טוב, זה ברור שאתה מעוניין שהבחורה תשתכר. אבל למה אתם תמיד מנפנפים בזה בגלוי? אל תכפה עלייה צ'ייסרים! אם אתה נראה כמו הגמל שהביא אתכם, גם זה לא יעזור לזרז תהליכים...אל תיתן לה לשתות לבד. תתחיל ברגוע ואחרי הראש הטוב מהבירה יבואו גם הצ'ייסרים. (לצורך הכתבה, אם באתם על גמל זה לא נחשב לשתות ולנהוג)

4. השתיקה מביכה? נושאים לשיחה!
אלכוהול הוא נושא מצוין להתחלה לאחר הזמנת השתייה. זהו זמן טוב ללמוד על הרגליי השתייה של זו שמולך. זכור שלבנות יש טעם שונה והמנע מלגרום לה להרגיש רע על מה שהזמינה. האלכוהול יפתח לך נושאים רבים להמשך: תמיד ניתן להיזכר בחוויה מצחיקה מימי השכרות בתאילנד, או בצבא, ומשם הנושאים יזרמו. אל תלחץ משתיקות, הן לא חייבות תמיד להיות מביכות.
רצוי להשתמש בנגיעות קלות תוך כדי דיבור על מנת להשאיר לבחורה טעם של עוד.

5. זמן להזמין חשבון
נלחמנו על הזכות לבחור, הקמנו תנועות להעלאת מעמדנו, ובכל יום נאבקות אנו לקבל שכר זהה כשל גברים. אבל גם אם הבחורה שלך פמיניסטית כ"כ שבמקצועה היא מארגנת קבוצות סיור ביערות הגשם שטיפחה מתחת לבית השחי שלה, אתה עדיין חייב לשלם. לא פייר, אבל ככה העולם בנוי.

6. נשיקה ראשונה
רצוי שהנשיקה לא תבוא מהר מידי, בד"כ עדיף בסוף הדייט/ מחוץ למכונית/ באוטו לפני שהיא יורדת בבית. אך פה לא מדובר במדע מדויק, התזמון הוא משתנה בתוך משוואה, התלוי במידת ההצלחה של הדייט, בבחורה, ובאחוזי האלכוהול בדם. וכעת, אני פונה לכל העולם הגברי, במטותא מכם, אל תבלעו אותנו! אפילו אם קיימת התשוקה כבר בהתחלה, פה זה לא "נשיונל ג'אוגרפיק", אתם לא אריות ואנחנו לא זברות. תנו אותה ברגוע, בעדינות ולאט לאט הכניסו את החייתיות.

כתב אחריות למתכון. הכול בערבון מוגבל
התנשקתם? כל הכבוד! ככל הנראה פעלת נכון לפי החוקים הנ"ל. אך מפה והלאה אנחנו מסירות מעלינו כל אחריות לגבי טיב הנשיקה ולאן היא תוביל בהמשך. ואם והיה והדייט לא הצליח (למרות שפעלת כמו שציווינו), גם מזה נסיר אחראיות מעלינו, וכנראה שאתה באמת דומה לגמל ההוא...

יום שני, 25 בינואר 2010

בלוג קורס ברמנים זמן אמיתי - זירת הבליינים. הטרנד החדש בפאבים ובברים - שותים מוקדם ומרוויחים שעות שינה

קורס ברמנים זמן אמיתי מביא דיווח ישיר על הטרנדים החדשים
עומר בורשטיין, מדריך קורס ברמנים בזמן אמיתי ובליין עם קבלות סוקר את הטרנד החדש: שותים מוקדם, מרוויחים שעות שינה. בעלי הפאבים והברים כבר מרימים את הכפפה. לעולם לא אשכח את תחושת המבוכה והלעג שהרגשתי בכיתה ו, כשהגעתי למסיבת שישי בשעה הנקובה בהזמנה, וגיליתי שרק אני, מוטי השמן ודנה חננה הקפדנו להגיע בזמן. נאלצתי להסתתר שעתיים בשירותים ולצאת שוב רק כשהקוליים של הכיתה הגיעו. אז למדתי את חשיבות האיחור האופנתי. ומאז היה לי ברור, אני מגיע רק עם הקוליים.היום כשהראשונים מגיעים לבר, אני רק מתחיל להתארגן. זה התירוץ שלי לכך שאני יוצא מאוחר, אבל מה לעזאזל התירוץ של כל השאר ? למה לא מכובד לצאת מוקדם בישראל ? יכול להיות שאצל כולנו צרובה חוויה כזו באחד מזיכרונות הילדות שלנו? יכול להיות ! אין עוד הסבר הגיוני לכך שבשעה שהברים בישראל רק מתחילים להתמלא, בלונדון הברמן כבר מכריז על "last drink".



לאחרונה למדתי שלצאת מוקדם זה דווקא מגניב. המחירים זולים, לא צפוף ואפשר לסיים את הערב מוקדם ולהרוויח את יום המחרת.
תמיד נחמד להסתובב בעיר בזחיחות הדעת כשמולך עוברים אנשים שחזרו מקניות, ילד חוזר מחוג ג'ודו, זוג קשישים בבית קפה... נסו פעם לצאת בשבע ולהספיק להיות שיכורים עד שמתחיל האח הגדול. מבטיח לכם, זה מרכך את הסבל. כמו הפיש אנד צ'יפס, האייפון והסקיני ג'ינס, גם טרנד השתייה המוקדמת החל לחלחל במחוזותינו, ואפשר לראות יותר ויותר אנשים, יוצאים יותר ויותר מוקדם. מנגד בעלי הברים הרימו את הכפפה וזיהו את פוטנציאל של האלכוהוליסטים המקדימים.

תרמתי את הכבד שלי לטובת הכתבה ויצאתי לבדוק מהם שלושת הדילים הכי שווים בעיר...

דרום העיר-הלניס
הלניס, שאחרי עשר שנות פעילות הפך למוסד תל אביבי, תמיד היה כור היתוך בין נרקומניה פלורנטינאית לבין בליינות צפון תל אביבית, בין אומנים צעירים על הבר בלילה לבין טייקוני נדלן שיושבים על עסקיות ביום. כשהגעתי ללניס בשעה חמש לפגישה עם חבר, לא תיארתי לעצמי שאני אצא שיכור אחרי שלוש שעות, וכל זאת משני חצאים ושלושה צ'ייסרים. חבל שאני משתכר מהר דווקא כשזול. בגלל מנגינת האלקטרו ג'אז ובגלל האנשים שישבו על הבר ושתו בירה, הייתה לי תחושה ששלוש בלילה (בעוד שהיה רק שמונה) בגלל זה היה לי מוזר שמישהי שחזרה מקניות, נכנסה לפתע עם כל השקיות לבר לשתות משהו, ויותר מזה היה לי מוזר שכששלחתי הודעה ל "אחת הידידות הקבועות" עם השאלה הכי מקורית-"ערה?" והתשובה שלה הייתה "אני בפילאטיס". מי עושה פילאטיס בשלוש בלילה??? מוזר.




מרכז העיר-מנזר
רבות ניכתב על המנזר, ורבות נלגם בו. אני מניח שהסיבות לזה הן שמדובר בבר מיתולוגי שמציע אלכוהול במחירים בין הזולים בעיר. קהל הלקוחות של המנזר נע מרוסים ורומנים (בבוקר), יאפים (בצהריים) ובליינים (בערב). נראה לי שמשמרת הלקוחות הכי מצחיקה במנזר שייכת לבוקר, אפשר לראות מספר בליינים שמסרבים לסיים את הלילה, יושבים בשמונה בבוקר, על יד קבוצת רומנים שרק התחילו את היום והם בדרכם אל השוק. שותים ביחד עוד מנת וודקה, אחרונה או ראשונה...אולי הרומנים ששותים בירות בשעות שאנחנו עדיין בעבודה, בעצם הביאו איתם מאירופה את תרבות השתייה המוקדמת ? יכול להיות שהטרנד הכי מגניב בעיר נמצא פה כבר כמה שנים ואנחנו רק נתנו לו שקל בצומת ?

צפון העיר-mate
אל המייט נשאבתי כמו אל תוך מלכודות, זה לא היה קשה, דלתות המייט פתוחות אל הרחוב כל יום מהשעה ארבע. בפנים יש שולחן סנוקר, פלאזמות שמשדרות משחקי אליפות ומבצעיים משתלמים על אלכוהול. המייט יותר מכל הזכיר לי את הסדרה "חופשי על הבר" ,איפה שכולם מכירים אותך. בהתחלה הרגשתי כאילו פלשתי למסיבה סגורה בה כולם מכירים את כולם ומנסים להבין מי אני. היתרון הוא שאחרי שעה, אתה חלק מהמסיבה. אחרי שעתיים, אתה המסיבה. בשעה שש פתאום נזכרתי מה בכלל עשיתי שם מלכתחילה, הייתי בדרך אל הבנק. בתור בבנק, מתנדנד, מאושר ומסריח מבירה, הבנתי שניצחתי את השיטה. לא זוכר מה אמרו לי שם, אם זה היה טוב או רע, אבל למי אכפת כשאתה שיכור.

סיכום. פגישת מחזור. התובנות של דנה חננה.
לפני שבוע ישבתי באחד הברים מוקדם, כשהלכתי הביתה, פגשתי ברחוב את דנה חננה, לא ראיתי אותה מיליון שנה. "מה העניניים איתך דנה, את לא יוצאת היום?" שאלתי. ואז היא אמרה " אני כבר חזרתי, אני הולכת הביתה, תבין, כבר בכיתה ו הבנתי שלהגיע מוקדם זה הכי cool".

יום ראשון, 24 בינואר 2010

חייל משוחרר, איך עושים כסף באזרחות? קורס ברמנים זמן אמיתי נותן לך הזדמנות להרוויח בגדול


עשרות אלפי חיילים משתחררים מדי שנה לאזרחות וכמעט לכולם יש אותה בעיה. איך עושים כסף באזרחות? איך חוסכים כסף לטיול בחו"ל? איך מממנים את הלימודים?
כאב ראש לא קטן בהתחשב בעובדה שגם להורים קשה לעמוד בנטל ולסייע לחיילים. חייל משוחרר, אמא ואבא תמיד יעמדו לצידך, אבל אתה יכול לצאת לדרך עצמאית באמצעות קורס ברמנים בזמן אמיתי על חשבון הפיקדון. קורס ברמנים בזמן אמיתי מציע לך מגוון מסלולי לימוד בכל עיר בישראל. בזמן שהכי מתאים לך. בקורס ברמנים בזמן אמיתי תמצא צעירים כמוך, חיילים משוחררים אחרי הצבא שרוצים להתקדם ולהשתלב בעבודה כייפית וגם להרוויח כסף כדי לעשות מה שבראש שלהם. אם גם אתה רוצה לצאת לדרך עצמאית באזרחות, קורס ברמנים יכול להיות הזדמנות מצויינת להיכנס לאזרחות ברגל ימין.


צוות המדריכים של זמן אמיתי ילווה אותך לאורך כל הקורס ויעזור לך להשתלב באזרחות עם מקצוע שיעזור לך לממן את הלימודים או הטיול בחו"ל.
אין לך מה להפסיד. גם אם תרצה להירשם לקורס פסיכומטרי, קורס ברמנים הוא אופציה מצויינת שתעזור לך לממן את הקורס. אם אתה מאלה שצריכים את הזמן שלהם כדי לבחור את הכיוון, קורס ברמנים לחיילים משוחררים בזמן אמיתי על חשבון הפיקדון יכול להיות אחלה פתרון. רק בוגרי קורס ברמנים בזמן אמיתי נהנים מעבודה מובטחת באמצעות חברת ההשמה וורקהוליק ויכולים להשתלב בעבודה בפאבים, בברים ובמסעדות מיידית אחרי הלימודים. אל תוותר לעצמך, תרים טלפון לזמן אמיתי, או הקלק על הבאנר ואתה בדרך לקורס ברמנים שיעזור לך לבנות קריירה באזרחות ולהתחיל להרוויח כסף.

יום רביעי, 20 בינואר 2010

עומר בורשטיין, מדריך קורס ברמנים, רווק תל אביבי לשעבר, נותן בזוגיות ובודק גבולות. המסקנה: קשה אך משתלם

רגע האמת הגיע. עומר בורשטיין, מדריך קורס ברמנים בזמן אמיתי, פותח את הלב. זוגיות חדשה זה לא דבר קל,כך גיליתי. ז"א,אין לי מושג איך זה זוגיות ישנה כי מעולם לא הייתה לי,לא בחיי הבגירים בכל אופן בתור רווק תל אביבי שידע וראה מס' דברים תמיד התקנאתי קלות בחברי "התפוסים". מהצד זה נראה טוב, נראה קל, זורם כזה. יש הבנה. לא צריך ללמוד כל פעם מחדש איך קוראים לה, אתה יודע מה היא אוהבת והיא יודעת מה אתה. אין הפתעות כמו בחיי הרווקות שפתאום מתברר לך שהפרטנרית דווקא לא אוהבת (למרות שהיא גרמה לך להרגיש שהיא כן )את זה שצירפת גמד למיטה סתם בשביל "הדאחקה". וכך, ביום סביר אחד אחרי שכולם כולל אימי שתחיה, התייאשו ממני ומכך שאתאהב, פתאום חדרה בחורה לחיי ולליבי. ת'אמת, היא באה ממש אלי, הגיע אלי לעבודה ב"זמן אמיתי" ונכנסה לסקר שיעור או משהו כזה. טוב ברור שזה לא חוכמה, הרי זה המגרש הביתי שלי, הייתי שנון, מצחיק, משכיל, שטותניק אך גם הגיוני. שעתיים אחרי זה היינו כבר ב"דייט" בסלונה ביפו.זה היה כמו לקחת סוכרייה מילד קטן.....כך זה התחיל...וכך זה נימשך דרך אגב...אבל נחזור קצת אחורה, לא סיפרו לי שזה לא קל.



אף אחד מהחברים הללו לא סיפר לי שזוגיות זה משהו שצריך לעבוד עליו, חשבתי שזה קורה מעצמו. כבר מעל ל-5 שנים שלא יצאתי עם מישהי פרק זמן שעלה על שבועיים ומעולם לא גרתי עם מישהי. חברי הרווקים, סקופ!!! זה קשה! למען הגילוי הנאות אני אומר שזה אומנם משהו שצריך לעבוד עליו אבל זה גם משהו שכיף לעבוד עליו ורוצים לעבוד עליו, שלא יהיו אי אלו הבנות. ובכל זאת...הרי ברור ש"התצוגה" שאתה רואה\מקבל בהתחלה זה לא באמת מה שיהיה אחר כך, זה ידוע וברור, ברגע שמעורב רגש הכול הופך להיות יותר טעון (לשני הצדדים) ומורכב. הבחורה יכולה לכעוס עלייך יום שלם, בגלל מילה שאמרת, בלי לשים לב שאמרת אותה. חצי יום אתה גם לא יודע שהיא כועסת ורק אחרי שפתאום הבחנת שמשהו מוזר ואתה שואל "בייבי, הכול בסדר?" ואז היא עונה "כן"!!, רק אז ברור לך ששום דבר לא בסדר ואתה מתחיל לחפור אחורה במאגר המילים של היום ומנסה לעלות על אותה מילה או אותו עניין שגרם למצב להידרדר ככה...זה פשוט נוראי.



בנות, תבינו, אין לנו מושג. אנחנו מכירים שני מצבים. ריב ולא ריב! ברוגז ושולם! לא יכול להיות שכל הסוף שבוע נדפק בגלל מילה שנזרקה לך מהפה כשהתעוררת ביום שישי, אולי בכלל מתוך שינה, יכול להיות שישנת ופתאום אמרת: גויאבה מתוך שינה והתעוררת וזהו!!! הלך הסופ"ש! בגדול לא הייתה לי בעיה עם זה בתנאי שאכן הייתי יודע שזה כך. הטינה והכעס שלי לא מופנים כלפי בת זוגתי חלילה, הרי אותה אני אוהב, בגלל זה אני שם, הכי כיף לי איתה בעולם. הטינה שלי מופנית כלפי כל אותם "החברים הטובים" שלי שלא שיתפו אותי בסוד הזה, אולי על מנת להגן על עצמם אל מול סיפורי הרווקות הגבריים שלי. אני מרגיש מרומה ונבגד, אני מרגיש כאילו נכנסתי ל"לונה פארק", שילמתי כרטיס, ורק בפנים מגלים לי ש "האנקונדה" לא עובדת. זה לא פייר.


יום שני, 18 בינואר 2010

המלצות לנרשמים לקורס ברמנים > נטלי אלון בוגרת קורס ברמנים זמן אמיתי משחררת טיפים וחוויות חופשי על הבר


נטלי אלון, בוגרת קורס ברמנים, נזכרת ומתגעגעת למדריכים, לחברים ולחוויות בקורס ברמנים זמן אמיתי. מספר חודשים עברו מאז שהשתחררתי ולמצוא עבודה הייתה עבודה בפני עצמה. אז במקום לחפש להרוויח כסף התחלתי לחשוב איך לבזבז אותו. לאנשים סביבי היו הרבה דעות לגבי איך אני צריכה לנהל את ה4,000 ₪ המסכנים שקיבלתי במענק אבל אני אטמתי אוזניים ובחרתי ללכת לפי תחושת בטן, או יותר נכון הקיבה-קורס ברמנים. נרשמנו חברה שלי ואני למרות שהמטרה של כל זה הייתה לא כ"כ ברורה לשתינו. בית הספר היה נראה כלל לא כמו שדמיינתי אותו: אני וחברתי עשינו את צעדינו (הנשמעים) לתוך מה שהיה נראה כמועדון עצום עם בארים מגניבים, שולחן פינג-פונג, חבר'ה שהעיפו בקבוקים באוויר ולא הצליחו לתפוס אותם, ובחור נרגש בערך בן 19 שניגש לכל אחד ושאל אם גם הוא מתחיל היום.



השיעור הראשון העלה הרבה מחשבות לגבי איזה טיפוס הוא ברמן. בחנתי את כולם. מסביבי ישבו תימני, פולני, אחד שהתעקש לכתוב רק בעפרון, רוסייה, אחד קירח, אחד עם ראסטות, אחת לפני צבא, אחת סטודנטית (שהצהירה שהיא נגד אלכוהול), ומשה. חבורה של אנשים שיושבים מסביב לבר ומנסים ללמוד איך להיות ברמן ואף אחד מהם (כולל אני) לא באמת נראה מתאים לתפקיד. לא מעט פעמים ניסיתי לדמיין איך יראה הקורס שלי, אבל מעולם לא דמיינתי אותו ככור היתוך ישראלי מצוי.



המדריכה נכנסה לכיתה עם פרח ענקי על השיער שאי אפשר היה לפספס וחיוך מאוזן לאוזן. גם לאחר שהתחילה לדבר, היה קשה לומר אם היא שפויה. לאחר כמה שיעורים שהופיעה מירי בלבוש לא רגיל ושיער שמוחזק בכל מיני צורות מקוריות הבנתי שהיא לא מוזרה..היא מיוחדת! המדריכים היו סוחפים, מצחיקים ומאוד מעוררי השראה. הם הוו דוגמא למה שכולנו רצינו, או עכשיו התחלנו לרצות להיות. ידעתי שאני בטוח לא היחידה בכיתה שמנסה לדמיין את עצמה כברמנית נחשקת עם חוש הומור והרבה ידע באלכוהול. החלק האהוב עליי בקורס היה הטעימות- כישראלית מצויה גיליתי הבנה בבירה ווודקה, כך שמספר לא מבוטל של משקאות גיליתי פעם ראשונה בקורס. ככל שהתקדמנו בקורס היה החיבור בקבוצה להפתעתי טוב יותר. כולם נהנו יחד והתאמנו יחד בזמנם הפנוי.



בסוף הקורס חלקינו כבר היינו אלופי העולם ב"פינג-פונג תחת שכרות" והחבר'ה שהעיפו בקבוקים באוויר כבר הצליחו לתפוס אותם. הסטודנטית שבשיעור הראשון הודיעה קבל עם ועדה שהיא לא הולכת לשתות אפילו טיפה אחת, התחילה לפלח שאטים מקורס אחר והקפיצה לנגד עינינו (וקהילת הפייסבוק שתזכה לראות סרטון בלעדי) "בלואוג'וב" ללא עזרה של ידיים. ברווזי (בן ה19) גילה לנו שהוא בכלל בן 28!!! (ברווזי תעשה לי ברווז!). הרוסייה השקטה והמתוקה ששתתה רק "משקאות קלים" התגלתה בכלל כחובבת וויסקי. הבחור שהתעקש לכתוב בעפרון אפילו בבגרויות שלו- עבר לעט. כל אחד בקורס הראה פנים אחרות לגמרי ממה שניתן היה לחשוב עליו בשיעור הראשון, חוץ מזה עם הקרחת וזה עם הראסטות שנתפסו כ"הסטלנים" והוכיחו שהם אפילו יותר סטלנים משחשבתי. היה עצוב להגיע לסוף.



השאלה אם הקורס יעזור לי במציאת עבודה כבר לא כל כך העסיקה אותי, כיוון שהוא נתן לי משהו אחר: הכי חשוב- כיף, הרבה כיף. שנית- ידע. וכולם יודעים כמה ידע זה כוח. זוכרים שלמעלה כתבתי שבשיעור הראשון אף אחד מהקבוצה לא היה נראה מתאים לתפקיד? שכחו מזה. אין שום הגדרה מחייבת (למרות ההנחה שיש) לברמן, לא אצלנו בארץ. הברמן יכול להיות תימני, פולני, רוסייה, קירח או עם ראסטות, לפני צבא או סטודנטית (אבל רצוי שלא תהיה נגד אלכוהול), וכן, אפילו משה. נטלי אלון, קורס ברמנים זמן אמיתי.

יום שבת, 16 בינואר 2010

לפני שאתם מצטרפים לקורס ברמנים לחובבי אייפון קבלו מבזק בלעדי>>>> 10 אפליקציות אייפון לחובבי בירה

מצטערים עוד לא פתחנו קורס ברמנים לחובבי אייפון, אבל בטוח שיש ברמנים וחובבי אלכוהול שישמחו לשמוע שיש גם אפילקיציות לחובבי בירה. משחקים, מדריכי בירה, מדדי בירה, מדריכי מוזגים, השוואות בין בירות ועוד ועוד ועוד אפליקציות שוות. האייפון כבש את ישראל בסערה וכבר מתחילים לראות את זה בכל פאב, בכל בר. תכנסו לפורומים ותראו כמה אפליקציות חינמיות אתם יכולים להוריד. אבל רק בבלוג וידאו זמן אמיתי תקבלו 10 אפליקציות שוות לחובבי בירה. זה גם אומר משהו על הקורס שלנו. הוא מה זה מעודכן שחבל על הזמן. אז הנה, אם יש לכם אייפון ואתם חובבי אלכוהול קבלו מצוות וידאו בלוג זמן אמיתי: לינק ל- 10 אפליקציות אייפון שוות לחובבי בירה.


יום חמישי, 14 בינואר 2010

נמרוד קמחי מדריך קורס ברמנים זמן אמיתי משחרר וידוי אישי >>> אהבה גורלית על הבר


"בכל רגע נתון, מתקיימת איפשהו בעולם שיחה בין ברמן ללקוח שתשנה את חיי אחד מהם". את המשפט היפה הזה, אמר לי סבי כאשר הייתי אני בן 13. באותם ימים עליזים, נכנסתי במלוא המרץ לגיל ההתבגרות, ויחד עם הידיעה שלחסידות יש תפקיד אחר ממה שחשבתי, זה גם הגיל בו דיברתי עם סבי לראשונה על עברו המסעיר כברמן באמצע שנות השלושים בוינה (הנתון הזה כשלעצמו, הדהים אותי אז בדיוק כמו היום). מאותו קובץ סיפורים מרתק, היה אחד שנחקק בזיכרוני באמת- הסיפור אודות ההיכרות בין סבי לסבתי.



הסיפור בקצרה סופר כך: אדם זר נכנס באישון לילה לבר השכונתי בו סבי מזג ליטרים על גבי ליטרים של בירה "אדלוויס" (בירה אוסטרית ידועה עד היום). הבר היה לקראת סגירה, והזר שאל את סבי אם יש זמן לבירה אחת קצרה לפני השינה? סבי, שמסתבר שהיה ברמן מסור, אמר שתמיד יש זמן לעוד בירה אחת. וכך התיישב לו הזר על הבר, לקוח בודד באישון ליל רפאים וינאי, והסתכל על סבי מקדם את סגירת המקום. לאחר כמה דקות של שקט מוחלט, לפתע אמר הזר: מחר בלילה- בדיוק בשעה הזאת, תפגוש את בחירת לבך. סבי, שהיה באותו הזמן במערכת יחסים, הביט בו בתימהון וענה לו: "נחמד מצידך לומר זאת, אך חוששני שאתה טועה, כי נדמה לי שכבר מצאתי את בחירת ליבי". הסתכל עליו הזר למשך דקה ארוכה ואז אמר: "אתה טועה- מחר תפגוש בה, אם תרצה ואם לא...". אמר, שילם ונעלם אל תוך הלילה. סבי כמובן ראה את הסיטואציה כעוד מפגש נחמד עם אחד האנשים ההזויים של סוף הלילה (הם נמצאים גם כאן, בתל אביב), ולא יותר מכך. למחרת, לאחר עוד ערב עם שיכורי וינה, נכנסה באישון לילה לבר לא אחרת מאשר סבתי.



בין אם מדובר בבדיה או אמת (סבי נשבע שזו אמת לאמיתה), אני גדלתי על הסיפור הזה, ועד היום אני מאוד אוהב את המסתורין שבו. אבל למעשה, לא ידעתי עד לפני שנתיים את חציו השני של הסיפור, והסיבה לכך היא שחציו השני קרה כשבעים שנה לאחר מכן בבר שכונתי בתל אביב, בבר שבו אני עובד כבר כמעט שלוש שנים ערב ערב.



בבוא האביב של 2008, ממש בתחילת חודש מאי, היה ערב יום שני ואני הייתי לקראת סיומה של עוד משמרת מהנה עם הלקוחות הקבועים של השכונה. תוך כדי לגימת ה"גינס" החמישית שלו- צועק לי דיסקין: "נמו, איפה רואים מחר את ברצלונה מוחצת את מנצ'סטר בחצי-גמר ליגת האלופות?" שאלה לגיטימית לכל הדעות, אבל דיסקין לא ידע ששכחתי מזה לגמרי וקבעתי משמרת למחר. בעוד אני מנסה לתעל עצמי החוצה מהפדיחה הקשה הזאת, צעקתי לו חזרה: "נראה אותו אצלי בבית" ובליבי חשבתי לעצמי שאני כנראה יאלץ להכריח את אחת הקולגות לעבוד במקומי.. אחרי מספר דקות, שטה לה השיחה למקומות אחרים, ואחד הלקוחות שהיה נוכח בסיטואציה שאל אותי שאלה שהזכירה לי את סבי. שאלתו הייתה: "לא מטרידה אותך המחשבה, שיתכן ודווקא בלילה בו אתה לא עובד- תתיישב בבר האחת והיחידה? שאלה מצוינת, אין מה לומר.



על פניו נראה היה שאין כל משמעות לרגע הזה, אך לא כך הדברים. הגיע יום המחרת, יום שלישי, יום המשחק. התקשרתי לכל הצוות וכמובן שאף אחד לא התנדב להחליף אותי. לבסוף, באקט נואש במיוחד שאלתי את הברמנית החביבה עלי אם יש משהו שאני יכול לעשות על מנת שהיא תחליף אותי. כנראה שהאומללות שבקולי ניגנה לה על ייסורי המצפון, והיא סיכמה איתי שאני אבוא בשמונה לעשות את פתיחת הבר והיא תגיע בתשע להחליף אותי (איזו עצלנית). רק בשביל הרקורד: זו הפעם היחידה (!) בכל 600 (!) המשמרות שלי בבר הזה שעשיתי רק את הפתיחה ולא עבדתי את המשמרת. חזרה לסיפור. בשמונה בערב הגעתי לבר והתחלתי בביצוע מטלות הפתיחה. לאחר כעשרים דקות, נכנסה מישהי על מנת לשאול אם אנחנו צריכים מלצרית.. מהשניה שראיתי אותה, היה לי ברור שיום יבוא ונעמוד יחד מתחת לחופה. אני לא יודע אם אני יכול לתאר בכלל כמה הזוי זה היה! הרי מדי לילה ולילה, כבר כמה שנים טובות, אני נמצא בלב ליבו של מקום ההיכרויות המושלם (תשאלו כל ברמן בעולם על סיפורי בנים-בנות מעבודתו והוא יספר לכם במשך שעות), ואני יכול לומר שראיתי איזו נערה או שתיים בחיי, ומעולם לא הייתי בכלל קרוב להתאהבות כזאת.. באותו הזמן לא היינו צריכים עובדים חדשים, אבל לא הייתי מסוגל להגיד לה זאת מכיוון שלא רציתי שתלך (אני יודע, אני מנוול..), אז אמרתי לה שאני אברר זאת עם בעל הבית ואתקשר אליה למחרת. תגידו מה שתגידו, זו אחלה שיטה להשיג טלפון מבחורה חמודה, תשאלו את מירי.



לאחר הפתיחה מיהרתי לביתי, שם חיכה לי דיסקין וחבר'ה נוספים, בקול תרועה נכנסתי לסלון עם הכרזה חוצבת לבבות – "פגשתי עכשיו את אהבת חיי" הכרזתי. כל החבר'ה הסתכלו עלי למשך כמה שניות, ומיד חזרו לטלוויזיה. רק מדיסקין זכיתי לתגובה כלשהי- הוא זרק עלי קלמנטינה.. לי לא היה אכפת מכיוון שידעתי היטב על מה אני מדבר, זו אפילו לא הייתה תחושה, אלא ידיעה. חיכיתי בקוצר רוח ליום המחרת, וכאשר הוא הגיע, לא בזבזתי זמן והתקשרתי אל אותה בחורה חמודה, שאפילו לא שאלתי לשמה. אמרתי לה שלצערי (עאלק) אנחנו לא צריכים מלצריות. ואז, כדרך אגב, שאלתי אותה אם היא רוצה לצאת מתישהו. בלי להסס יותר מידי, היא אמרה לי "כן, למה לא בעצם." ואני הייתי מאושר באמת! אחרי שלושה ימים יצאנו ל"דייט" הראשון, אחרי שבוע הגדרנו עצמנו כחברים, אחרי חצי שנה עברנו לגור יחדיו, אתמול הצעתי נישואים, אתמול היא אמרה "כן, למה לא בעצם". עכשיו תנסו לשכנע אותי שאין דבר כזה גורל...

יום שלישי, 12 בינואר 2010

מירי פולק מדריכה בקורס ברמנים זמן אמיתי - 7 חטאים שכל ברמנית חייבת לעבור בדרך לבר


סלח לי אבי, כי חטאתי...ושאני אומרת אבי, אני מתכוונת לאבי מרקוביץ' המנהל בר הראשון שלי. ולהלן חטאיי, או במילים אחרות: בלוג זה מוקדש לכן הברמניות לעתיד על מנת להזהירכן פן תחטאו ותלכו בדרכי הסוררת.



חטא 1- מגלומניה- או במילים אחרות: "אני אלוהים"
אז זהו... מסתבר שלא. למרות שבשנת 88' הטלתי מכת כינים על כל גן חגית, פה זה מסתיים. העובדה כי כל הבליינים בבר ניגשו לדבר איתי, הובילה אותי לתפיסה כי חיי הלילה מתחילים ומסתיימים בי. עם הזמן הבנתי כי הסיבה שהם ניגשים אליי עם תירוץ עלוב של וודקה רד בול, היא לא כי הם רוצים לגעת בקדושה, אלא כי הם פשוט רוצים וודקה רד בול...



חטא 2- ריקוד מושחת- ריקוד מאחורי הבר הוא ריקוד שברמנית לא תרקוד בשום מקום אחר. המוזיקה החזקה חודרת טוב למוח וגורמת לשינוי כימי הורמונאלי אקוטי, או במילים אחרות- את רוקדת כמו פוסטמה. הריקוד החביב והקופצני שאליו את רגילה מומר לסיבובי אגן וליטופים אוטונומיים. כמו כן אביזרי בר שונים הופכים לחלק מהחוויה- הבקבוק הוא המיקרופון, השייקר בצירוף הכף קרח הופכים לתוף תמתם וכל ברמן שעובד לידך משמש כעמוד.



חטא 3- הקשיבו לי עכשיו- כמו בכל דבר בחיים, גם מאחורי הבר ישנם רגעים משעממים והאופציה הכי זמינה להפיג אותם היא הלקוח. חטא המגלומניה משחק פה תפקיד, כי הרי מי לא רוצה לדבר עם הברמנית? אבל מסתבר שלא כולם מעוניינים לשמוע על הרעיון המעולה החדש שלך לבלוג של "זמן אמיתי" על חטאיה של ברמנית או על התיאוריה שיש לך לגבי גברים שלובשים סריג לבן עם פס שחור באמצע.



חטא 4 - מחשוף. מחשופים. חשיפה. או במילים אחרות- החריץ שלך בחוץ.

חטא 5- אני מאוהבת- חיי הלילה גרמו לי להתאהב ללא הפסקה. החל ממדריך הקורס שלי לפני 6 שנים וכלה בכמעט כל מנהל בר שהיה לי. זו אכן בעיה שוביניסטית שמספקת סיבה טובה לשלול לי את זכות ההצבעה, אבל האמת היא שעדיין לא מצאתי לה פתרון, ואני כמהה ליום בו בר סמכא יטיל עליי מרותו ומיד אחר כך לא אחליט כי הוא האחד.



חטא 6- הלקוח כבובה- הלקוח אינו בץ והלקוחה אינה נולי. בניגוד לאלו, ללקוחות יש פלג גוף תחתון ולא תחובה להם שם יד. או.קיי, עניין היד יכול להשתנות בהתאם לכמות האלכוהול, אבל את הכוח העצום שיש לכן על לקוחות אנא נצלו בחוכמה על מנת לרפא רעב עולמי ולהביא שלום בין העמים ולא כדי לגרום להם לשים טבסקו בוודקה רד בול של החבר שלהם. למרות שזה מצחיק. מאוד מצחיק אפילו.



חטא 7- עגל הזהב- אלוהי הטיפים הגדולים, אשר למענו מקריבים על המזבח בכל פתיחת בר את הכבוד העצמי של הברמנית. חטא העגל טומן בחובו המון חטאים נוספים כגון לא תשקרי, לא תפלרטטי לריק ולא תשתמשי במחשוף על מנת לגזור ארנקי גברים שיכורים. וקטנה לסיום. מי ייתן והכתוב לעיל יחדיר בכן מוטיבציה להחטיא כמה שיותר. ממילא אנחנו בנות ובחיים לא נצליח לקלוע, וכדורסלניות זה ממש לא סקסי...

יום שני, 11 בינואר 2010

מדריך קורס ברמנים עומר בורשטיין לא דופק חשבון ומשחרר חוויות מהסילבסטר בירדן


הסילבסטר תמיד סימל בשבילי סגירת מעגל. איפה הייתי שנה שעברה, ומה הספקתי לעשות בזמן הזה. לא הצלחתי להיזכר איפה הייתי לפני שנה, כנראה שהייתי ממש שיכור, אבל נזכרתי איפה הייתי לפניי שנתיים. בירדן. רבת עמון. נסענו כמה חברים לטיול של שלושה ימים בירדן, נכנסנו בבקעה וחזרנו מאילת. מעבר לעובדה שהתחלנו את הטיול כשאני ער יומיים ומסריח מאלכוהול אחרי לילה לבן שהעברתי עם בקבוק LAPHROAIG וידידה, שבגלל הוויסקי, קווי הידידות קצת נשברו בנינו...לא נשארנו בקשר....:(



היום הראשון עבר בין ערנות לשינה, מנסה להילחם בהאנגאובר ובעייפות מטורפת. כל מה שרציתי זה למלון. אבל מה לעשות שבטיול, כמו בטיול, עושים מה שהכלל רוצה. נגררתי אחרי חברי לשוק ולסמטאות, עד שלבסוף הגענו למסעדה. אחריה ידעתי, הולכים לישון. די, הייתי כבר גמור, מסוחרר, חלש, לא היה לי טוב. השעה כבר עשר בערב.לא יכולתי יותר. בתום הארוחה (שהייתה די מפנקת, כמו שרק ערבים יודעים) נכנסנו למונית ופתאום, לצערי ותדהמתי, החבר'ה רצו ללכת לבר. איזה בר? מה בר? אני כבר עשר שעות רק מזיע ומשתין אלכוהול.נהג המונית עשה כמה שיחות טלפון ולקח אותנו לבר, פתאום הכלל נהיה מוזר. נעצרנו מול בניין שומם, ברחוב שקט. הנהג עשה עוד שיחה ובסופה אמר לנו, הגענו, זה פה! ככול שידוע לי, מחוץ לבר יש אנשים, רעש, מכוניות, מוזיקה, משהו...לא הגיוני שיש פה בר. הכול נהיה חשוד ומפחיד... הגיע אלינו בחור וסימן לנו לבוא אחריו. הוא הוליך אותנו אל מאחורי הבניין. טוב, עכשיו כבר ברור לכולנו שאנחנו נמצאים בשלב הראשון של חטיפה. מאחורי הבניין חיכה עוד בחור עם כפייה שעשה עלינו חיפוש. קולטים??? אני לא ימני ואני לא שמאלני, אני אוהב אדם, אבל מה לעשות שבשביל אחד שחודש לפני זה היה במילואים בחברון ועצר אנשים כאלה במשפטים כמו "ג'יבל עוויה! שו איסמו? ...".פתאום לעבור חיפוש גופני על ידי ערבי עם כפייה, היה לי מוזר.



נכנסנו למעלית, אני עדיין עם כרטיס הביקור של המלון ביד, חשבתי שאני עוד חוזר למלון עם נהג המונית (שנסע כבר מזמן...). כשנפתחו דלתות המעלית, אני לא אשקר כשאומר שמאוד הופתעתי כאשר לא ראיתי מולי אנשים עם נשקים מכוונים אלינו. זה היה כל כך ברור שנחטפנו. במעלית הייתה כזאת שתיקה בנינו, כולם חשבו על אותו הדבר, מסתבר שטעינו. הולכנו אחרי הבחור לאורך המסדרון, פה כבר הבנתי שהכול בסדר וכמעט אמרתי את המשפט " טוב חבר'ה, אני זז למלון, תיהנו". ופתאום!!! המארח, פתח דלת גדולה, ומאחורי הדלת, ראיתי 15 בחורות ירדניות, בלבוש מינימליסטי, עומדות על במה ורוקדות!!! קצת שכחתי שאני עייף לרגע, והסחרחורת גם היא קצת נעלמה...אמרתי לעצמי ולחבר'ה שדרינק אחד אני יכול לספוג. הזמנתי בלק לייבל. עכשיו דמיינו לכם שהמסך מחשיך, וכתוב עליו – כעבור שעה וחצי ו 4 מנות נוספות של וויסקי - המסך נדלק.



אני, על הבמה, שיכור טילים, רוקד עם עשר ערביות שלובשות חזייה ותחתונים, וזורק עליהן כסף ירדני. מסתבר שהרמנו להם את הערב, כל הלקוחות נדלקו עלינו, כשיצאנו משם זה היה כאילו יצאתי מהבר השכונתי שלי בתא, התנשקנו עם כולם, נפרדנו בחיבוקים עזים ובהבטחות לשמור על קשר (כן בטח).ואז הגעתי למסקנה!!! השלום אפשרי, הוא מושג. הכול עניין של חצי בקבוק וויסקי טוב, ולבוש דל. אגב, משיחה עם אחת הבנות, התברר שהיא במקור מדרום לבנון, כמעט התפתיתי לומר לה ששנה לפני כן הייתי אצלה בשכונה ואולי אף בבית...מזל שעוד לא הייתי שיכור מידי, בכל זאת דברים היו יכולים להיגמר אחרת.


יום ראשון, 10 בינואר 2010

קורס ברמנים זמן אמיתי בית הספר לברמנים המוביל בישראל - איך מכינים קוקטייל דאקירי?



טיפ קטן מקורס ברמנים זמן אמיתי. קוקטייל דאקירי מוקדש לכל הברמנים שהיו בקובה ולכל הברמנים שמחפשים לצאת לחופשה ולנקות את הראש באחד המקומות המדהימים ביותר בעולם. לכל אלה שאוהבים לתת בראש בלי חשבון, לשכב על החוף או לקרוע את הלילה. לעשן סיגרים טובים ולבקר במזקקות שמייצרות רום ביתי בטעם שלא תשכחו כל החיים. אם יש לכם קטע עם אלכוהול, זמן אמיתי בית הספר לברמנים יביא לכם את כל הידע שבעולם. דאקירי היה הדרינק של הרנסט המינגווי והנשיא קנדי. קוקטייל פשוט להכנה עם מרכיבים קלים. מיץ לימון ליים, סוכר, קרח ורום, זה כל מה שצריך כדי לתפוש ראש טוב על הבר, בקובה, או בכל מקום אחר בעולם.לא מתאים לכם לקרוא? קבלו אותה גם בסרטון וידאו. תהנו. צוות זמן אמיתי.

סדנאות אלכוהול - איך מכינים מרגריטה?

אוהבים טקילה? זמן אמיתי שמח להגיש לכם בוידאו את המתכון המושלם להכנת מרגריטה. קוקטייל הטקילה הנפוץ ביותר בארה"ב. הכנה קלה מאוד, לא מסובכת. התוצאה תהפוך אתכם למכורים לקוקטייל שמוסיף גיוון לכל אירוח. רוצים לדעת יותר? הירשמו לסדנת אלכוהול בזמן אמיתי בית הספר לברמנים ותקבלו את כל הטיפים החשובים להכנת קוקטיילים. תרוויחו הזדמנות להפוך ברמנים ליום אחד בסדנה כייפית שתגרום לכם להשתחרר על הבר ועוד על חשבון העבודה.

יום שלישי, 5 בינואר 2010

סקס, שקרים וויסקי סינגל מאלט - יומן ברמנית


אז רציתי לברמן...
לא בדיוק חלום ששווה לשים בשבילו פתק בכותל אבל עדיין פנטזייה. חיי הלילה תמיד משכו אותי והחלטתי לצאת את בנימינה מושבתי ולהעתיק את עצמי לעיר הגדולה. לפני המעבר לתל אביב עשיתי קורס ברמנים ומיד ארזתי את עצמי לכיוון הבועה עם ידע לא מבוטל על אלכוהול וגז מדמיע בכיס, כי בכל זאת, הבת הבכורה עוזבת את הבית.עכשיו כל שנותר לי לעשות הוא למצוא בר.



מדי ערב התלבשתי במיטב מחשופיי ופוש אפיי והתחלתי להתדפק על דלתות ברים עם פיק אפ ליין קבוע:"נכון אתה מחפש ברמנית מדהימה"? אז כן, זה העלה חיוך והשיחה אחר כך התנהלה בקלילות, אבל משום מה זה לא צלח. התחלתי לחשוב שזה לא פשוט כמו שחשבתי. אבל מה אני עושה לא בסדר? אני מראה נכונות ומחויבות, אני חייכנית וחביבה, אני יודעת להבדיל בין כל סוגי הוודקות והוויסקים שיש ואפילו להגיד איזה סוג זיקוק הם עברו, אז איך זה שעדיין אין לי עבודה?! ואז הבנתי- אמנם אני מתלבשת כאחת שרוצה לברמן, אך המחשוף מתגמד לעומת טכניקת הראיון שלי, שיכולה להיות מצוינת אם אני מתראיינת להחליף מורה לשל"ח שיוצאת לחופשת לידה.



אז עשיתי מעשה ששורפות חזיות ברחבי העולם ירימו גבה, אבל למען השם, אני רוצה לברמן. החלטתי שלראיון הבא שיש לי, אני אגיע מוכנה. אבל מוכנה באופן אחר. החלטתי להשתמש בנשק הכי חזק שיכול להיות לי על מראיין, בתנאי שהמראיין נטול שחלות. הראיון התחיל כרגיל עם קצת שאלות על היסטוריה וניסיון. לאחר מכן נשאלתי מהו הדרינק האהוב עליי. עניתי בתמימות-"האמת שאני עדיין בשלב של הוודקה תפוזים שלי". המראיין הרים גבה ושאל:"וודקה תפוזים? הייתי בטוח שמישהי עם ידע כמו שלך באלכוהול תגיד שהיא שותה רק וויסקי סינגל מאלט ולא פחות.." ואז יריתי. "תראה, בעולם האלכוהול יש דבר שנקרא התבגרות. אלכוהול זה לא דבר קל, אדרבא לחך של בחורה בת 23 לכן עדיין לא הגעתי לשלב שאני יכולה לשתות משקאות כל כך כבדים כמו סינגל מאלטים. זה כמו בפורנו. שהיינו טינאייג'רים, היינו מתרגשים מהתגפפות ענוגה ופשוטה, עם רק חלק עליון חשוף או אפילו חשוף מרומז וגניחות עדינות סטייל עמנואל. אחרי שנים, אתה לאט לאט עולה מדרגה. הדברים הפשוטים כבר לא עושים לך את זה והיום אם זו לא אורגיית רבת משתתפים, עדיף בין גזעית , זה לא עושה כלום. כמו שסביר שלא תהנה ואף תזדעזע אם תתחיל עם פורנו קשה, אותו דבר לגבי אלכוהול מורכב. זה לוקח זמן". ואז שתיקה. אמנם קצרה, אבל מספיק ארוכה בשביל שאספיק להרים את גבת שמאל במעין בקשת מחילה ושתהדהד לי בראש מילה אחת וקולעת -ססאמק. אולי הגזמתי. אבל אז. חיוך. שהופך לגיחוך ומסתיים בזה שיש לי עבודה.



מאז למדתי, עולם הלילה הוא נישה אחרת. כשאנשים לא ישנים בלילות, משהו בגוף שלהם משתנה. דיבור שנחשב כמזעזע באוזני אנשי יום, הוא מתכון מנצח באוזני חיות לילה. בו ברגע, כאילו נפל על ראשי התפוח שהוביל את ניוטון לנסח את תיאוריית הכבידה, יצרתי אני משוואה משלי : מחברים דיבור גס והיתולי עם חיוך שובבי, מוסיפים מילים גבוהות כמו "גושפנקא" או "אקוטי" ומסיימים עם מעט רצינות תוך שמירה מתמדת על החיוך. מהר מאוד הבנתי שזה המקום שלי. תאורה מעומעמת ומחמיאה, עשן סיגריות לתיבול האוויר, מוזיקה ואלכוהול. המון אלכוהול. הסם החוקי בעל הכוח ליצור אווירה, לשנות מציאות, להקצין אישיות ולייצר לילות שלא נזכור. ואני הסוחרת שלו. מירי פולק.



פוסט מירי פולק - פורסם לראשונה באתר הכרם

יום שישי, 1 בינואר 2010

קורס ברמנים זמן אמיתי בית ספר לברמנים - שנה חדשה, אחרי הסילבסטר, סוף משמרת בנימה אישית


בלוג קורס ברמנים זמן אמיתי מברך את כל העולם ואשתו בברכת שנה אזרחית פוריה ומפרה. הפוסט הזה מוקדש לכל הברמנים והברמניות שקרעו את התחת בסילבסטר.שחיו את השנה הזאת עד הסוף, עד השניה האחרונה, שהתחילו לספור לאחור יחד עם כל הלקוחות עד הנשיקה שפתחה את 2010. בחרנו להקדיש לכם את ליאונרד כהן לסוף המשמרת. האיש הכי מתאים לסגור את הלילה, אחרי שיורדים מקצב עבודה במהירות של 180 קמ"ש אל השיוט השקט של הלילה.תהנו, צוות זמן אמיתי.





האלוהים של הבר נותן לך טיפ, לא תיקח? עשרת הדיברות של הברמן הישראלי בחסות זמן אמיתי



1.
שמור על הבר נקי. לקוח שטבל מרפק בשאריות של נוזל בלתי מזוהה על הבר, לא ישאיר לך טיפ. ובינינו לא שווה לך לדפוק על זה משמרת.

2.
תהיה COOL כמו פריזר סקנדינבי. לעולם, אבל לעולם אל תצא משליטה. אתה האלוהים של הבר ואם אלוהים יוצא משליטה, כל הבר יוצא משליטה.

3.
תתחיל לפתח כישורים של אסטרונאוט עם גנים של תמנון. וזה אומר: אתה חייב להיות מסוגל לקחת לפחות 3 הזמנות במקביל. אם יש לך בעיות בחלוקת קשב, אומרים שריטלין יכול לפתור חלק מהן.



4.
תלמד לדחות סיפוקים. לא תחמוד את הטיפים לפני סוף משמרת. לעולם, אבל לעולם, אל תספור את הטיפים לפני הלקוחות.

5.
הבר הוא לא הלוקר שלך. אל תכניס לסביבת הבר חפצים אישיים, לרבות קסדה, מעיל, כסא אופניים, מנעול אופנוע, מחשב נייד או כל פריט אחר שאתה קשור אליו רגשית ולא יכול להיפרד ממנו.

6.
הלקוח הוא האלוהים שלך. לא יהיו לך אלוהים אחרים. לרבות, החברה או החבר שלך. הם לא ישאירו לך טיפים. רק אלוהים משאיר טיפים. וזה כמובן בתנאי שפגשת את אלוהים על הבר ולא את השטן. השטן דרך אגב לא משאיר טיפים, אבל כמו שאתה מבין אף אחד לא מושלם.



7.
קח איתך לעבודה קצת חוש הומור. יש לך מושג מה זה לקבל שירות מארנולד שוורצנגר? והוא עוד אחד שכותבים לו את הבדיחות. אם אתה מספר בדיחה, אל תצחק ממנה, הלקוח יכול לחשוב שאתה אידיוט.

8.
אל תחפור!!!!!!!!!!! לקוחות לא אוהבים שחופרים להם במוח. עזוב אותם בשקט, תן להם מרחב מחיה ותלמד להקשיב. זה רק יהפוך אותך לברמן הרבה יותר טוב.

9.
אם אתה מכין קוקטייל, תעשה את זה בזריזות ובאלגנטיות. תשתדל לא להפריז בתנועות. אם אתה מאותגר תנועתי, תתאמן בבית. או לפחות קח כדור נגד פרקינסון. אין דבר יותר מביך מלראות ברמן מסורבל. זה כמו לראות את שאקיל אוניל אחרי אירוע מוחי.



10.
תלמד לעבוד עם שתי ידיים. וממש לא מעניין אם אתה ימני או שמאלי. לברמן טוב יש שתי אונות מפותחות. כן, כמו טייס, רק על הבר.