בלוג קורס ברמנים זמן אמיתי - זירת הבליינים. הטרנד החדש בפאבים ובברים - שותים מוקדם ומרוויחים שעות שינה

קורס ברמנים זמן אמיתי מביא דיווח ישיר על הטרנדים החדשים

עומר בורשטיין, מדריך קורס ברמנים בזמן אמיתי ובליין עם קבלות סוקר את הטרנד החדש: שותים מוקדם, מרוויחים שעות שינה. בעלי הפאבים והברים כבר מרימים את הכפפה. לעולם לא אשכח את תחושת המבוכה והלעג שהרגשתי בכיתה ו, כשהגעתי למסיבת שישי בשעה הנקובה בהזמנה, וגיליתי שרק אני, מוטי השמן ודנה חננה הקפדנו להגיע בזמן. נאלצתי להסתתר שעתיים בשירותים ולצאת שוב רק כשהקוליים של הכיתה הגיעו. אז למדתי את חשיבות האיחור האופנתי. ומאז היה לי ברור, אני מגיע רק עם הקוליים.היום כשהראשונים מגיעים לבר, אני רק מתחיל להתארגן. זה התירוץ שלי לכך שאני יוצא מאוחר, אבל מה לעזאזל התירוץ של כל השאר ? למה לא מכובד לצאת מוקדם בישראל ? יכול להיות שאצל כולנו צרובה חוויה כזו באחד מזיכרונות הילדות שלנו? יכול להיות ! אין עוד הסבר הגיוני לכך שבשעה שהברים בישראל רק מתחילים להתמלא, בלונדון הברמן כבר מכריז על "last drink".

לאחרונה למדתי שלצאת מוקדם זה דווקא מגניב. המחירים זולים, לא צפוף ואפשר לסיים את הערב מוקדם ולהרוויח את יום המחרת.

תמיד נחמד להסתובב בעיר בזחיחות הדעת כשמולך עוברים אנשים שחזרו מקניות, ילד חוזר מחוג ג'ודו, זוג קשישים בבית קפה... נסו פעם לצאת בשבע ולהספיק להיות שיכורים עד שמתחיל האח הגדול. מבטיח לכם, זה מרכך את הסבל. כמו הפיש אנד צ'יפס, האייפון והסקיני ג'ינס, גם טרנד השתייה המוקדמת החל לחלחל במחוזותינו, ואפשר לראות יותר ויותר אנשים, יוצאים יותר ויותר מוקדם. מנגד בעלי הברים הרימו את הכפפה וזיהו את פוטנציאל של האלכוהוליסטים המקדימים.

תרמתי את הכבד שלי לטובת הכתבה ויצאתי לבדוק מהם שלושת הדילים הכי שווים בעיר...

דרום העיר-הלניס

הלניס, שאחרי עשר שנות פעילות הפך למוסד תל אביבי, תמיד היה כור היתוך בין נרקומניה פלורנטינאית לבין בליינות צפון תל אביבית, בין אומנים צעירים על הבר בלילה לבין טייקוני נדלן שיושבים על עסקיות ביום. כשהגעתי ללניס בשעה חמש לפגישה עם חבר, לא תיארתי לעצמי שאני אצא שיכור אחרי שלוש שעות, וכל זאת משני חצאים ושלושה צ'ייסרים. חבל שאני משתכר מהר דווקא כשזול. בגלל מנגינת האלקטרו ג'אז ובגלל האנשים שישבו על הבר ושתו בירה, הייתה לי תחושה ששלוש בלילה (בעוד שהיה רק שמונה) בגלל זה היה לי מוזר שמישהי שחזרה מקניות, נכנסה לפתע עם כל השקיות לבר לשתות משהו, ויותר מזה היה לי מוזר שכששלחתי הודעה ל "אחת הידידות הקבועות" עם השאלה הכי מקורית-"ערה?" והתשובה שלה הייתה "אני בפילאטיס". מי עושה פילאטיס בשלוש בלילה??? מוזר.

מרכז העיר-מנזר

רבות ניכתב על המנזר, ורבות נלגם בו. אני מניח שהסיבות לזה הן שמדובר בבר מיתולוגי שמציע אלכוהול במחירים בין הזולים בעיר. קהל הלקוחות של המנזר נע מרוסים ורומנים (בבוקר), יאפים (בצהריים) ובליינים (בערב). נראה לי שמשמרת הלקוחות הכי מצחיקה במנזר שייכת לבוקר, אפשר לראות מספר בליינים שמסרבים לסיים את הלילה, יושבים בשמונה בבוקר, על יד קבוצת רומנים שרק התחילו את היום והם בדרכם אל השוק. שותים ביחד עוד מנת וודקה, אחרונה או ראשונה...אולי הרומנים ששותים בירות בשעות שאנחנו עדיין בעבודה, בעצם הביאו איתם מאירופה את תרבות השתייה המוקדמת ? יכול להיות שהטרנד הכי מגניב בעיר נמצא פה כבר כמה שנים ואנחנו רק נתנו לו שקל בצומת ?

צפון העיר-mate
אל המייט נשאבתי כמו אל תוך מלכודות, זה לא היה קשה, דלתות המייט פתוחות אל הרחוב כל יום מהשעה ארבע. בפנים יש שולחן סנוקר, פלאזמות שמשדרות משחקי אליפות ומבצעיים משתלמים על אלכוהול. המייט יותר מכל הזכיר לי את הסדרה "חופשי על הבר" ,איפה שכולם מכירים אותך. בהתחלה הרגשתי כאילו פלשתי למסיבה סגורה בה כולם מכירים את כולם ומנסים להבין מי אני. היתרון הוא שאחרי שעה, אתה חלק מהמסיבה. אחרי שעתיים, אתה המסיבה. בשעה שש פתאום נזכרתי מה בכלל עשיתי שם מלכתחילה, הייתי בדרך אל הבנק. בתור בבנק, מתנדנד, מאושר ומסריח מבירה, הבנתי שניצחתי את השיטה. לא זוכר מה אמרו לי שם, אם זה היה טוב או רע, אבל למי אכפת כשאתה שיכור.

סיכום. פגישת מחזור. התובנות של דנה חננה.
לפני שבוע ישבתי באחד הברים מוקדם, כשהלכתי הביתה, פגשתי ברחוב את דנה חננה, לא ראיתי אותה מיליון שנה. "מה העניניים איתך דנה, את לא יוצאת היום?" שאלתי. ואז היא אמרה " אני כבר חזרתי, אני הולכת הביתה, תבין, כבר בכיתה ו הבנתי שלהגיע מוקדם זה הכי cool".