יום שני, 18 בינואר 2010

המלצות לנרשמים לקורס ברמנים > נטלי אלון בוגרת קורס ברמנים זמן אמיתי משחררת טיפים וחוויות חופשי על הבר


נטלי אלון, בוגרת קורס ברמנים, נזכרת ומתגעגעת למדריכים, לחברים ולחוויות בקורס ברמנים זמן אמיתי. מספר חודשים עברו מאז שהשתחררתי ולמצוא עבודה הייתה עבודה בפני עצמה. אז במקום לחפש להרוויח כסף התחלתי לחשוב איך לבזבז אותו. לאנשים סביבי היו הרבה דעות לגבי איך אני צריכה לנהל את ה4,000 ₪ המסכנים שקיבלתי במענק אבל אני אטמתי אוזניים ובחרתי ללכת לפי תחושת בטן, או יותר נכון הקיבה-קורס ברמנים. נרשמנו חברה שלי ואני למרות שהמטרה של כל זה הייתה לא כ"כ ברורה לשתינו. בית הספר היה נראה כלל לא כמו שדמיינתי אותו: אני וחברתי עשינו את צעדינו (הנשמעים) לתוך מה שהיה נראה כמועדון עצום עם בארים מגניבים, שולחן פינג-פונג, חבר'ה שהעיפו בקבוקים באוויר ולא הצליחו לתפוס אותם, ובחור נרגש בערך בן 19 שניגש לכל אחד ושאל אם גם הוא מתחיל היום.



השיעור הראשון העלה הרבה מחשבות לגבי איזה טיפוס הוא ברמן. בחנתי את כולם. מסביבי ישבו תימני, פולני, אחד שהתעקש לכתוב רק בעפרון, רוסייה, אחד קירח, אחד עם ראסטות, אחת לפני צבא, אחת סטודנטית (שהצהירה שהיא נגד אלכוהול), ומשה. חבורה של אנשים שיושבים מסביב לבר ומנסים ללמוד איך להיות ברמן ואף אחד מהם (כולל אני) לא באמת נראה מתאים לתפקיד. לא מעט פעמים ניסיתי לדמיין איך יראה הקורס שלי, אבל מעולם לא דמיינתי אותו ככור היתוך ישראלי מצוי.



המדריכה נכנסה לכיתה עם פרח ענקי על השיער שאי אפשר היה לפספס וחיוך מאוזן לאוזן. גם לאחר שהתחילה לדבר, היה קשה לומר אם היא שפויה. לאחר כמה שיעורים שהופיעה מירי בלבוש לא רגיל ושיער שמוחזק בכל מיני צורות מקוריות הבנתי שהיא לא מוזרה..היא מיוחדת! המדריכים היו סוחפים, מצחיקים ומאוד מעוררי השראה. הם הוו דוגמא למה שכולנו רצינו, או עכשיו התחלנו לרצות להיות. ידעתי שאני בטוח לא היחידה בכיתה שמנסה לדמיין את עצמה כברמנית נחשקת עם חוש הומור והרבה ידע באלכוהול. החלק האהוב עליי בקורס היה הטעימות- כישראלית מצויה גיליתי הבנה בבירה ווודקה, כך שמספר לא מבוטל של משקאות גיליתי פעם ראשונה בקורס. ככל שהתקדמנו בקורס היה החיבור בקבוצה להפתעתי טוב יותר. כולם נהנו יחד והתאמנו יחד בזמנם הפנוי.



בסוף הקורס חלקינו כבר היינו אלופי העולם ב"פינג-פונג תחת שכרות" והחבר'ה שהעיפו בקבוקים באוויר כבר הצליחו לתפוס אותם. הסטודנטית שבשיעור הראשון הודיעה קבל עם ועדה שהיא לא הולכת לשתות אפילו טיפה אחת, התחילה לפלח שאטים מקורס אחר והקפיצה לנגד עינינו (וקהילת הפייסבוק שתזכה לראות סרטון בלעדי) "בלואוג'וב" ללא עזרה של ידיים. ברווזי (בן ה19) גילה לנו שהוא בכלל בן 28!!! (ברווזי תעשה לי ברווז!). הרוסייה השקטה והמתוקה ששתתה רק "משקאות קלים" התגלתה בכלל כחובבת וויסקי. הבחור שהתעקש לכתוב בעפרון אפילו בבגרויות שלו- עבר לעט. כל אחד בקורס הראה פנים אחרות לגמרי ממה שניתן היה לחשוב עליו בשיעור הראשון, חוץ מזה עם הקרחת וזה עם הראסטות שנתפסו כ"הסטלנים" והוכיחו שהם אפילו יותר סטלנים משחשבתי. היה עצוב להגיע לסוף.



השאלה אם הקורס יעזור לי במציאת עבודה כבר לא כל כך העסיקה אותי, כיוון שהוא נתן לי משהו אחר: הכי חשוב- כיף, הרבה כיף. שנית- ידע. וכולם יודעים כמה ידע זה כוח. זוכרים שלמעלה כתבתי שבשיעור הראשון אף אחד מהקבוצה לא היה נראה מתאים לתפקיד? שכחו מזה. אין שום הגדרה מחייבת (למרות ההנחה שיש) לברמן, לא אצלנו בארץ. הברמן יכול להיות תימני, פולני, רוסייה, קירח או עם ראסטות, לפני צבא או סטודנטית (אבל רצוי שלא תהיה נגד אלכוהול), וכן, אפילו משה. נטלי אלון, קורס ברמנים זמן אמיתי.