יום ראשון, 14 בפברואר 2010

קורס ברמנים. המדריך לברמנים באירועים: איך שוכחים בחורה על הבר ומתחרטים על זה?

עומר בורשטיין מדריך ברמנים בקורס ברמנים זמן אמיתי, שכח בחורה על הבר. זה כואב, זה עצוב, וזה לא קורה כל יום. גבר הולך לאיבוד דרך לוקססובה וצ'ייסר.

נפתח בהתנצלות, אני לא גאה במה שעשיתי.
לא עשיתי את זה מעודי, לא עד אותו אירוע בכל אופן...הרקע- אירוע אלכוהול של אחת החברות שחגגה 30 שנות פעילות או משהו כזה. כיאה לאירוע מסוג זה, מגיעים כל אנשי תעשיית האלכוהול, וזה הופך מהר מאוד למסיבה ביצתית בה כולם מכירים את כולם. אלכוהול חינם, שלל צ'ופרים והרבה כוסיות, אלו כנראה רשימת המצרכים לאירועים כיפיים. בשלב כל שהוא בערב, הכרתי בחורה נחמדה (או שכך חשבתי בגלל מצב הצבירה בו הייתי שרוי). ברקע התנהלה תחרות שתיית בירה ואנחנו עמדנו לנו בצד, קשקשנו והכרנו אחד את השני. באותו אירוע, על אף שלל הפיתויים, האלכוהוליים שהיו שם, הייתי נאמן לקו אחד ושתית אך ורק לוקססובה.




לא רציתי לערבב.
כשהבחורה ואני החלטנו להעביר את המסיבה לבר אחר בעיר, עשיתי את הטעות הראשונה והכי קריטית שלי לאותו הערב ושתיתי עם חבר (אחרי מסע שכנועים שהיו שוברים גם את איוון האיום) צ'ייסר של צ'ילי וואי. אני יודע, לא רציתי לערבב וגם ככה הייתי כבר די שתוי. אבל הוא ממש לחץ עלי ואני כבר רציתי להיפטר ממנו כי חיכתה לי מישהי...אז נשברתי. אגב, השיקול שלי היה "וודקה זה מדגנים, כך גם הליקר. בוודקה יש 40% אלכוהול, כך גם בליקר. ז'א שזה לא ממש לערבב".

כמובן טעיתי, עוד יסתבר בהמשך שזה הצ'ייסר שגמר לי את הערב.
בנהיגה בדרך לבר הבנתי שאני יותר שיכור ממה שחשבתי. פתאום הבחורה לא באה לי טוב, התחילה לחפור בזמן שאני רק נלחם לנהוג נכון ולא להקיא על עצמי תוך כדי. הגענו לבר, בשעה טובה. בכניסה אמרתי לה "שבי על הבר, אני מגיע עוד שנייה". נכנסתי למטבח (זה היה בר של חברים) לקחתי בקבוק מים, חשבתי שאולי השקט יעשה לי טוב, אבל כנראה שבחילה ושיכרות לא בא בטוב עם ריח של שמן שרוף מהצ'יפסר. יצאתי החוצה לנשום אוויר ואז הגעתי להחלטה שאני צריך להקיא. אם אני אקיא אני פשוט ארגיש יותר טוב. הלכתי הצידה, מאחורי אוטו והקאתי הכל. סיימתי, שתיתי מים ופתאום ראיתי שאני נשען על האוטו שלי. לא טוב לי פה, ביד אני עדיין מחזיק את הסלולארי והמפתחות. בלי להתבלבל בכלל, לחצתי על האזעקה, נכנסתי לאוטו ופשוט נסעתי הביתה.



לרגע לא חשבתי על הבחורה שהבאתי
השארתי אותה על הבר בלי לומר לה בכלל שאני הולך. יותר מזה, בלי לדעת מי זאת, איך קוראים לה ואיך היא נראית. הנסיעה הביתה דמתה למשחק ווידאו חללי, הרגשתי שאני עף בתוך חללית קרב, התחנות ברדיו נראו כמו התאריך בזמן אליו אני עף, כל המכוניות מסביבי הם האויבים ובגלל שעוקבים אחרי אני חייב לעשות פניות מהירות. מתישהו ואיכשהו, החניתי את הרכב ואפילו הגעתי הביתה ונכנסתי למיטה.

התעוררתי בבוקר, זוכרים את המלחמה מאתמול?
אז היא כמובן לא התרחשה אתמול אבל עכשיו היא מאוד מתרחשת אצלי, בתוך הראש. מלחמת עולם. אני עם בגדים כמובן, כיאה לאותה תקופה בחיי. מסתכל על השעון ומגלה שעוד שעה אני צריך להיות בעבודה בזמן אמיתי. מצחצח שיניים ויוצא מהבית. כבר הייתי לבוש. מצאתי את עצמי עומד ברחוב ולא זוכר. לא זוכר איך הגעתי הביתה ויותר מזה, איפה החניתי את הרכב. פשוט הסתובבתי בקרבת הבית שלי וחיפשתי את האוטו, ממש כך! כשהגעתי לאוטו ראיתי שמישהו הוריד לי את הראי הימני. גם ככה יש לי בוקר קשה ולגלות שמישהו שבר לך את המראה ועוד לא השאיר פרטים. זה ממש, אבל ממש מרגיז. לפתע ראיתי באוטו שלי שקית, מונחת על המושב האחורי. לא הבנתי מה עושה שם שקית שברור לי שאני לא שמתי אותה שם. נכנסתי לאוטו והתחלתי לנסוע לעבודה.



במהלך הנהיגה הכול פשוט חזר אלי.
אתמול במהלך חיפוש החנייה, באחד הסיבובים, נכנסתי באוטו ואפילו לא עצרתי לראות מה הנזק שלו ושלי, מרוב שהייתי שיכור, כמו שזה קרה, כך שכחתי מזה. והשקית? מה זאת השקית הזאת? ואז זה הכה בי. זנחתי אתמול בחורה על הבר. פשוט ברחתי לה. לא התחשק לי להמשיך איתה את הערב אחרי שהקאתי ופשוט הלכתי, בלי להתעניין בה ואיך היא חוזרת הביתה, איפה היא גרה בכלל. אחרי הכול היא באה איתי, אני הבאתי אותה. ועכשיו, יש באותו שלי שקית עם דברים שלה ולי אין מושג מי זאת.

מסקנה- מותר לערבב משקאות אבל אסור לערבב בחורות. אחר כך נתקעים עם שקית ולא יודעים מה לעשות איתה. עם מישהי קוראת את זה והסיפור נשמע לה מוכר,יש לך שקית עם חפצים אצלי...