קורס ברמנים זמן אמיתי מזמין אתכם לוידוי אישי של ברמנית שעולה בפעם הראשונה למשמרת אחרי שגמרה את קורס ברמנים. כל מה שרציתם לדעת על הלילה הראשון בלי מדריך צמוד. גילי לבד, לבד על הבר והיא עושה את זה כמו גדולה.
הבר הוא הבמה ואנחנו השחקנים.
ערב ראשון על הבר. שמי גילי, בת 21, ברמנית, ובמקצועי השני אני גורמת לאנשים במסיבות לעשות רכבת. עכשיו כשאתם אוהבים אותי אפשר להמשיך הלאה...לפני חודש סיימתי קורס ברמנים ב"זמן אמיתי". היום אני מוצאת את עצמי מברמנת ב"בלום-בר" - קינג ג'ורג' פינת אלנבי, בואו להגיד שלום.
כבוגרת קורס ברמנים זמן אמיתי, זאת המשמרת האמיתית הראשונה. החלטתי לספר לכם על החוויות הראשונות שלי כברמנית מתחילה. המקצוע הזה תמיד משך אותי. אני אוהבת אלכוהול, לצאת, חיי לילה. אבל אם להודות באמת, הרעיון של לעמוד לראשונה במשך הרבה זמן במרכז תשומת הלב בבר הרתיע אותי מאוד. מה לי ולזה? הפעם האחרונה שהרגשתי במרכז הבמה היה במגמת תיאטרון בתיכון, כשבאמת עמדתי במרכז הבמה. אבל משום מה, כשאתה משחק תפקיד אחר הרבה יותר קל לך להיות משהו אחר. ה"בכאילו" מאפשר לך לקחת הפסקה של כמה שעות מלהיות עצמך ולהרשות לעצמך להיות כל מי שבא לך ובצורה הכי קיצונית. לברמן זה שונה, או לפחות כך חשבתי.
פעם ראשונה בחיי שנכנסתי לסיטואציה בה מלא אנשים סביבי מתעסקים בי, שופטים אותי, ותלויים בי. אין ספק שזה מלחיץ להסתכל על לקוח בידיעה שהטיול שלי לדרום אמריקה תלוי ברוחב ליבו או יותר נכון בעומק ארנקו, הרי אף אחד לא סלחן כשמדובר במשקה שלו. אפילו ניסיתי להשתמש בקלישאה של "לדמיין את כולם בתחתונים"- לא מומלץ! לפחות לא לפני ששותים כמה צ'ייסרים. אבל כפי שאתם רואים, מעצם היותי כותבת עכשיו על אותה משמרת, כנראה שעברתי אותה בשלום.
הבר הוא הבמה ואנחנו השחקנים.
ערב ראשון על הבר. שמי גילי, בת 21, ברמנית, ובמקצועי השני אני גורמת לאנשים במסיבות לעשות רכבת. עכשיו כשאתם אוהבים אותי אפשר להמשיך הלאה...לפני חודש סיימתי קורס ברמנים ב"זמן אמיתי". היום אני מוצאת את עצמי מברמנת ב"בלום-בר" - קינג ג'ורג' פינת אלנבי, בואו להגיד שלום.
כבוגרת קורס ברמנים זמן אמיתי, זאת המשמרת האמיתית הראשונה. החלטתי לספר לכם על החוויות הראשונות שלי כברמנית מתחילה. המקצוע הזה תמיד משך אותי. אני אוהבת אלכוהול, לצאת, חיי לילה. אבל אם להודות באמת, הרעיון של לעמוד לראשונה במשך הרבה זמן במרכז תשומת הלב בבר הרתיע אותי מאוד. מה לי ולזה? הפעם האחרונה שהרגשתי במרכז הבמה היה במגמת תיאטרון בתיכון, כשבאמת עמדתי במרכז הבמה. אבל משום מה, כשאתה משחק תפקיד אחר הרבה יותר קל לך להיות משהו אחר. ה"בכאילו" מאפשר לך לקחת הפסקה של כמה שעות מלהיות עצמך ולהרשות לעצמך להיות כל מי שבא לך ובצורה הכי קיצונית. לברמן זה שונה, או לפחות כך חשבתי.
פעם ראשונה בחיי שנכנסתי לסיטואציה בה מלא אנשים סביבי מתעסקים בי, שופטים אותי, ותלויים בי. אין ספק שזה מלחיץ להסתכל על לקוח בידיעה שהטיול שלי לדרום אמריקה תלוי ברוחב ליבו או יותר נכון בעומק ארנקו, הרי אף אחד לא סלחן כשמדובר במשקה שלו. אפילו ניסיתי להשתמש בקלישאה של "לדמיין את כולם בתחתונים"- לא מומלץ! לפחות לא לפני ששותים כמה צ'ייסרים. אבל כפי שאתם רואים, מעצם היותי כותבת עכשיו על אותה משמרת, כנראה שעברתי אותה בשלום.
בהכשרות הראשונות שלי בקורס ברמנים זמן אמיתי למדתי להכיר את הבר מבפנים, למדתי מה צריך להגיש ואיך להגיש אותו לפי דרישות המקום. למדתי בזמן אמיתי על שיתוף הפעולה בין המלצריות והברמנים, ובעיקר למדתי על עצמי. כבר בשלב הזה יכולתי להבחין בשינוי שחל בי. פתאום לעמוד מול כולם באמצע הבר כבר לא היה מביך, לקבל מחמאות היה משהו שבשגרה. כבר בהתלמדות השנייה או השלישית נשארתי לבד בבר ולא רציתי לצאת ממנו. למדתי לקרוא שפת גוף של אנשים. נכון, אמנם מגיעים מהקורס עם ידע לא מבוטל באלכוהול אך זה לא מספיק, יש דברים שאפשר ללמוד רק בשטח- אנשים הם עולם ומלואו והם יקבעו אם המשמרת תהיה קלה או קשה, מאכזבת או מוצלחת ואחרי הכל- אני שם בשביל לשרת אותם.
הגיעה המשמרת הראשונה שלי, כבר לא בתור מתלמדת אלא בתור ברמנית לכל דבר. ברמנית שצריכה להפגין ביטחון, גם אם אין לה מושג מה הלקוח שלה ביקש, ברמנית שצריכה לחייך ולעשות פרצוף של "התכוונתי לעשות את זה" כשנשברת כוס וכל הבר מוחא כפיים וצועק מזל טוב (כולל הבעלים של המקום). ברמנית שהיא "מסמר הערב", שולטת בהכל, קובעת מה תשתו, גם אם נראה לכם שאתם בוחרים לבד את המשקה שלכם. למרות שכבר הכנתי את עצמי עם משפט כמו "הגיע לה..לא אהבתי את הכוס הזאת", המשמרת עברה בהצלחה ושום דבר לא נשבר.
להיות ברמן מוצלח זהו דבר נרכש, אך מה שהלקוחות רואים זה מה שאתה בוחר להציג. אין הרבה הבדל בין ברמן לשחקן, וכמו השחקן, גם הברמן צריך לתת "שואו", הבר זאת הבמה, והלקוחות הם הקהל. הפידבקים מלקוחות הוציאו אותי מההלם ודחפו אותי הלאה, ההכוונה הכ"כ ביתית של צוות העובדים והעצות שלהם הובילו אותי קדימה. בסופו של דבר היה כיף לא נורמלי!! אז נתראה בבלום-בר.
